צהרים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
צָהֳרַיִם[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | צוהריים |
| הגייה* | tsohorayim |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ה־ר |
| דרך תצורה | זוגי מן צֹהַר |
| נטיות | צָהֳרֵי־ |
- לשון המקרא חצי היום; השעה ביום בה השמש מצויה בשיא גובהה ברקיע.
- ”וְהָיִיתָ מְמַשֵּׁשׁ בַּצָּהֳרַיִם כַּאֲשֶׁר יְמַשֵּׁשׁ הָעִוֵּר בָּאֲפֵלָה וְלֹא תַצְלִיחַ אֶת-דְּרָכֶיךָ וְהָיִיתָ אַךְ עָשׁוּק וְגָזוּל כָּל-הַיָּמִים וְאֵין מוֹשִׁיעַ.“ (דברים כח, פסוק כט)
- ”וַיֵּלְכוּ בְּנֵי-רִמּוֹן הַבְּאֵרֹתִי רֵכָב וּבַעֲנָה וַיָּבֹאוּ כְּחֹם הַיּוֹם אֶל-בֵּית אִישׁ בֹּשֶׁת וְהוּא שֹׁכֵב אֵת מִשְׁכַּב הַצָּהֳרָיִם.“ (שמואל ב׳ ד, פסוק ה)
- ”קַדְּשׁוּ עָלֶיהָ מִלְחָמָה קוּמוּ וְנַעֲלֶה בַצָּהֳרָיִם אוֹי לָנוּ כִּי-פָנָה הַיּוֹם כִּי יִנָּטוּ צִלְלֵי-עָרֶב.“ (ירמיהו ו, פסוק ד)
- עברית חדשה [עממי] קיצור מן ארוחת צהרים.
- "סגן גד רפאלי הלך לאכול צהריים / ואנחנו שלושתנו נשארנו לבד במשרד" (דינה ברזילי, מאת חיים חפר)
- "כשהוא חוזר אני מכין / לשנינו צהריים / כי הציפורים אכלו / את כל הגרעינים." (שיר הבטלנים
, מאת זוהר לסקוב)
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה במקרא, במשמע המקורי 'האורות הבהירים' (של היום), מהשורש צ-ה-ר בעניין בהירות (קרוב אל השורש ז-ה-ר כמו זוהר).[1]
- לפי רוב החוקרים, במקור אין זו צורת זוגי,[2] אלא סיומת ־ָם לתואר הפועל או אולי ריבוי מופשט (נעורים, זקונים, רחמים, מגורים וכד') מהמילה צֹהַר במשמעותה המקורית 'אור, זוהר', כלומר: 'האורות הבהירים'. מקביל לארמית טִהֲרָא[3] או סורית ܛܲܗܪܵܐ (טהרא) (חילופי צ־ט מהאות הפרוטו־שמית ṱ), וגם מואבית צהרם (מצבת מישע).
נגזרות[עריכה]
תרגום[עריכה]
חצי היום
ארוחה
מידע נוסף[עריכה]
במילים שיש בהן הרצף קמץ וחטף קמץ, נחלקו העדות בהגייתם. אשכנזים ותימנים מבטאים זאת על פי מסורתם "tsohoraim", בעוד הספרדים מבטאים על פי מסורתם "tsahoraim".
שתי ההגיות האלה יש להן על מה שיסמכו, ואין סיבה לפסול אחת מהן. לעומתן ההגייה "tsaharaim" היא שגיאה הנובעת כנראה מהכתיב של המילה בכתיב חסר הניקוד.[4]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
 ערך בוויקיפדיה: צהרים |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צהרים |
- "צהריים (צָהֳרָיִם)". השפה העברית
- צהריים טובים, באתר האקדמיה ללשון העברית, 21 ביוני 2012