מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צוהר |
| הגייה* | tsohar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ה־ר |
| דרך תצורה | משקל קֹטֶל |
| נטיות | ר׳ צְהָרִים; צֹהַר־, צָהֳרֵי־ |
צוהר על גג בית
- לשון המקרא חלון קטן בגג, פתח בגג להכנסת אור.
- ”צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה, וְאֶל-אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה“ (בראשית ו, פסוק טז)
- "הליכתו לא היתה אלא שוטטות, וכך היה משוטט לו מסביב לצוהר של חדר המכונות ומעשן, בלי הנאה [...]." (ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- 1: מילה יחידאית, מן צ-ה-ר, קרוב אל זֹהַר + סהר.
- האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | צוהר |
| הגייה* | tsohar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | צ־ה־ר |
| דרך תצורה | |
| נטיות | ר׳ צְהָרים; צֹהַר־, צָהֳרֵי־ |
- זוהר, בהירות, אור.
- "עולים ומאפילים כל זוהר וכל צוהר־תכלת בשמים" (בנדוד הצפרים / ש' בן־ציון)
- זנית, נקודה בכיפת השמיים הנמצאת מעל ראש הצופה.
- שורש צ-ה-ר, קרוב אל זֹהַר. ארמית: טִהֲרָא, ערבית ט'הר (צהריים בהירות). קשור גם לטהר (ביסודו-נקיון).
- אכדית בניב אמר - צְאֻרֻ ṣūru; אוגריתית: "ẓr";[1] ערבית: לשורש צ-ה-ר ظ ه ر משמעות של "בהירות", "נהירות".
 ערך בוויקיפדיה: זנית |
- ↑ A Dictionary of the Ugaritic Language in the Alphabetic Tradition. Brill, 2003. p. 988.
ערך בוויקיפדיה: זנית