מונח השאול מן הבבלית. בעטיה של רוח התנדבות מנומנמת ששרתה בקרב שבי ציון בבניתם האיטית את בית המקדש, נוצרה החלוקה (דִיסְטַנְצְיָה) המנהלית הקרויה מעתה 'פלך' בעזרתה גייס נחמיה בצו מחייב קבוצות עבודה מקרב שבי ציון על פי בסיס חלוקה טריטוריאלי-מנהלי. הביטוי מקביל לארמית פֶּלֶךְ או פִּלְכָא, אכדית pilku 'אזור', מהפועל palāku בהוראת:פילג. קרוב אל פֶּלַח, פֶּלֶג (=חלק).
מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית פּולִיכְנֵי/ה (Πολίχνα) בהוראת עיר-קטנה [1].
במקרא הביטוי "מַחֲזִיק בַּפלך" נחשב למבזה כשנאמר כלפי גבר משום הנשיות שבעיסוק זה. וכך גם בשפות אחרות, משמש הכישור כמטפורה לנשים ולנשיות. ונמצא שדוד מקלל 'בקללת הנשיות' את בית יואב : ”וְאַל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפלך“ (שמואל ב׳ ג, פסוק כט)
ערך בוויקיפדיה: פלך
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: פלך