מונח השאול מן הבבלית. בעטיה של רוח התנדבות מנומנמת ששרתה בקרב שבי ציון בבניתם האיטית את בית המקדש, נוצרה החלוקה (דִיסְטַנְצְיָה) המנהלית הקרויה מעתה 'פלך' בעזרתה גייס נחמיה בצו מחייב קבוצות עבודה מקרב שבי ציון על פי בסיס חלוקה טריטוריאלי-מנהלי. הביטוי מקביל לארמית פֶּלֶךְ או פִּלְכָא, אכדית pilku 'אזור', מהפועל palāku בהוראת:פילג. קרוב אל פֶּלַח, פֶּלֶג (=חלק).
מצוי ביוונית-עתיקה בהגיית פּולִיכְנֵי/ה (Πολίχνα) בהוראת עיר-קטנה [1].