כישור

ערך זה עוסק בכלי אריגה. לערך העוסק בהשכלה או יכולת: כישורים; ראו כתיב חסר כִּשּׁוּר.

כִּישׁוֹר

מוט ישר ומאונך שעליו היה כורכים אניצי הצמר לצורך הטוויה.
- ”יָדֶיהָ, שִׁלְּחָה בַכִּישׁוֹר; וְכַפֶּיהָ, תָּמְכוּ פָלֶךְ“ (משלי לא, פסוק יא)

מילה יחידאית . יש קושרים למילה כושרת ”מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת“ (תהלים סח, פסוק ז) - לדעת ראב"ע ורד"ק הוא מלשון קשר בחילוף אותיות כ↔ק. אחרים פירשו שם בהוראת קורת עץ אליה היו קושרים את האסירים.

רש"י: מה שקורין ווירטוי"ל בלע"ז המכשיר את הפלך לטוות.
מצודות: הוא הכלי שהפשתן כרוך בו. ואין לו דומה.
עץ עב שעליו עומד הארג. וכן מוציא אסירים בכושרות.
אבן עזרא(תהלים שם): ומלת בכושרות קשורה עם אסירים כאילו אמר אסורים בזיקים וטעם כושרות הכבל שטעמו כמו ידיה שלחה בכישור.

בסורית-ארמית, "שּורא" - ܫܘܪܐ תמוכה,קיר נגזרת של כשורֲ -קורת עץ. אטימולוגיה אחרת מפרשת "שורא", "ܫܘܪܐ" בהוראת סרן, מוט, גלגלת. תַּסְמִיך אחר גוזר את שמה של אשור .
ערבית, "שוּר" - سُور קיר,תמוכה .
בתרגום ירושלמי ^[1] "דַחֲמִיתוּן חֵיוָן כִּכְשׁוּרִין" הכישור נמשל לנחש, (חיויא).
בירושלמי תירגמו "כָשוֹרָא שריתא" ^[2], בהוראת ”נקחה (משם איש) קורה “ (מלכים ב׳ ו, פסוק ב), .
ביאור שטיינזלץ, ^[3] "אמר רבינא האי כשורא דמטללתא", בהוראת - קורה גדולה של סוכה".

ערך בוויקיפדיה: כישור (טווייה)