מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
ברזל עשות
הגייה *
barzel ashot
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
ב־ר־ז־ל ; ע־שׁ־ת
דרך תצורה
צירוף
נטיות
לשון המקרא ברזל שעבר עיבוד כלשהו. כנראה חישול או העשרה בפחמן (כלומר פלדה ) אך יתכן גם ליטוש ומירוק .
”וְדָן וְיָוָן מְאוּזָּל בְּעִזְבוֹנַיִךְ נָתָנּוּ בַּרְזֶל עָשׁוֹת קִדָּה וְקָנֶה בְּמַעֲרָבֵךְ הָיָה.“ (יחזקאל כז , פסוק יט )
”אָז אוֹתוֹ הָרֶגַע הַשּׁוֹקֵט הִגִּיעַ, בּוֹ יוּעַם הַנֶּקָּר וּכְלַהַב יוֹפִיעַ, כְּלַהַב הַחֶרֶב וְהִיא בַּרְזֶל-עָשׁוֹת ;“ (בֵּין קִבְרוֹת דּוֹר-נֵכָר , מאת שאול טשרניחובסקי , בפרויקט בן יהודה )
”– עֵדֶן הוּא לְנֶפֶשׁ אָדָם לִהְיוֹת יָדוֹ כוֹתֶבֶת עַל פְּנֵי חֵפֶץ שְׁנוֹת אֲלָפִים כִּכְתוֹב עַל פְּנֵי בַּרְזֶל עָשׁוֹת , – וְקָשֶׁה מִבַּרְזֶל עָשׁוֹת וְיָקָר שִׁבְעָתַיִם מִבַּרְזֶל עָשׁוֹת . רַק הַיָּקָר מִכֹּל זֶה הַקָּשֶׁה. אֶת הַלּוּחַ הֶחָדָשׁ הַזֶּה הַצִּיבוּ נָא אַחַי מִמַּעַל לָכֶם: הֱיוּ נָא לְקָשִׁים! –“ (כֹּה אָמַר זָרַתּוּסְטְרָא , מאת פרידריך ניטשה , תרגום: דוד פרישמן , בפרויקט בן יהודה )
בהשאלה: משל לדבר קשה וחזק.