לפיד
מראה
לַפִּיד
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | לפיד |
הגייה* | lapid |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ל־פ־ד |
דרך תצורה | משקל קַטִּיל |
נטיות | ר׳ לַפִּידִים |
- לשון המקרא כלי להאיר, המורכב ממוט שבראשו מקור אש, כגון סמרטוטים או כלי מלא חומר בעירה.
- ”וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ“ (שופטים טו, פסוק ד)
- ”בַּיּוֹם הַהוּא אָשִׂים אֶת אַלֻּפֵי יְהוּדָה כְּֽכִיּוֹר אֵשׁ בְּעֵצִים וּכְלַפִּיד אֵשׁ בְּעָמִיר“ (זכריה יב, פסוק ו)
- ”הַלַּפִּיד, טָמֵא; וּבֵית שִׁקְעוֹ שֶׁל נֵר, מִטַּמֵּא בָאֲוִיר.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ח)
- עיר כלפיד אש בעמיר אוכלת רשעה לוא תשוב עד כלות אשמה" (מגילת מלחמת בני אור בבני חושך)
- ”אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים / בְּלֵילוֹת אֲפֵלִים, / זוֹרְחִים הַשְּׁבִילִים מִתַּחַת רַגְלֵינוּ.“ (אָנוּ נוֹשְׂאִים לַפִּידִים , מאת אהרון זאב בזֶמֶרֶשֶׁת)
- לשון המקרא אור חזק; ברק.
- ”וְכָל הָעָם רֹאִים אֶת הַקּוֹלֹת וְאֶת הַלַּפִּידִם וְאֵת קוֹל הַשֹּׁפָר וְאֶת הָהָר עָשֵׁן וַיַּרְא הָעָם וַיָּנֻעוּ וַיַּעַמְדוּ מֵרָחֹק“ (שמות כ, פסוק יד)
- ”בַּחוּצוֹת יִתְהוֹלְלוּ הָרֶכֶב יִֽשְׁתַּקְשְׁקוּן בָּרְחֹבוֹת מַרְאֵיהֶן כַּלַּפִּידִים כַּבְּרָקִים יְרוֹצֵצוּ“ (נחום ב, פסוק ה)
- ”וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים“ (יחזקאל א, פסוק יג)
גיזרון
[עריכה]- יש אומרים שמקור מילה זו מחיתית: lappiya בהוראת: דבר-זוהר, אבוקה.[1] אחרים הציעו שמקורה מאכדית: dipāru.[2] ויש הסוברים, כי המקור מיוונית: lampáda) λαμπάδα), ובהשוואה לארמית: למפד.
צירופים
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]- אנגלית: torch
ראו גם
[עריכה]- ברק (2)
מידע נוסף
[עריכה]- לגבי הביטוי ”לַפִּיד בּוּז“ (איוב יב, פסוק ה), נחלקו הפרשנים האם המילה היא "לפיד" או "פיד" בתוספת ל' השימוש.
קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: לפיד |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לפידים |
- האקדמיה ללשון העברית, לפיד.
הערות שוליים
[עריכה]- ↑ Chaim Rabin, Hittite Words in Hebrew, Orientalia NOVA SERIES, Vol. 32, No. 2 (1963), pp. 128.
- ↑ H. Zimmern, Akkadische Fremdwörtet als Beweis für babylonische Kultureinfluss, Leipzig 1917, pp 36.