מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
פיר
|
הגייה* |
pir
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
פ־ר־ר
|
דרך תצורה |
משקל קִיל
|
נטיות |
|
- לשון חז"ל חפירה, גומא באדמה. חור אל תוך הקרקע.
- מארמית: "פירא" - חפירה, גומא באדמה. ובסורית: ܦܥܪ̈ܐ (פֵּערָא) - מערה.[1]
- לשון חז"ל משורש ח־פ־ר (חפר) כעין קיצור של חָפִיר. וי"א שהמילה מקראית בפסוק ”לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים“ (ישעיהו ב, פסוק כ)[2].
- יתכן וכוונת סופר המקרא היתה: ”לַחְפֹּר פִּר בעֲלֵּטַה“ (ישעיהו ב, פסוק כ)
מילים נרדפות[עריכה]
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ א"ש רוזנטל, בתוך: מחקרי לשון, תשמ"ג.
- ↑ ראה שם בפירוש רד"ק.