קפח

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קָפַח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קפח
שורש וגזרה ק־פ־ח
בניין פָּעַל (קַל)
  1. הִכָּה.
    • "אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה, קוֹפַּחַת זוֹ לָזוֹ וְזוֹ לָזוֹ." (בראשית רבה, פרשה סז, סימן יא)
    • שאין החמה קופחת על ראשו של אדם אלא בשעת הקציר. (ירושלמי יבמות טו הלכה ב)
    • "מָשָׁל לְאָדָם שֶׁקָּפַח אִיקוֹנִין שֶׁל מֶלֶךְ וְעָלָה לַבִּימָה, אָמַר הַמֶּלֶךְ לֹא קָרָאתָ בַּדְּיוּטַגְמָא שֶׁלִּי שֶׁכָּל מִי שֶׁנּוֹגֵעַ בָּאִיקוֹנִין שֶׁלִּי הוּא אָבֵד, לָמָּה לֹא חַסְתָּ עַל עַצְמֶךָ?" (שמות רבה, פרשה ל, סימן טז)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: strike‏‏‏‏

קִפֵּחַ, קִפַּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קיפח
שורש וגזרה ק־פ־ח
בניין פִּעֵל
  1. הִכה.
  2. מנע, גרע (שכר, זכויות וכד').
  3. הביא לאבדן, אִבד.
    • כדור תועה קיפח את חייו של המנוח.
  4. עברית חדשה הִפְלה לרעה.
    • ההורים טענו שהמורה קפח את בנם בכך שלא הושיבו קרוב אל הלוח.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

קֻפַּח[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא קופח
שורש וגזרה ק־פ־ח
בניין פֻעֵל
  1. נמנע ממנו המגיע לו.
  2. נגרם אבדן, אָבד.
  3. הופלה לרעה.

גיזרון[עריכה]

  • על פי לשון חז"ל.

תרגום[עריכה]

קִפֵּחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא קיפח
הגייה* kipeakh
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ק־פ־ח
דרך תצורה משקל קִטֵּל
נטיות ר׳ קִפֵּחִים, נ׳ קִפַּחַת
  1. גבה קומה.

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל.

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: tall‏, high‏‏‏‏‏