פיס

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
(הופנה מהדף פייס)

פִּיֵּס[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא פייס
שורש וגזרה פ־י־ס א
בניין פִּעֵל
  1. שיכך כעס, הרגיע בדברים, הביא לרגיעה ולהסכמה.

מקור[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

פַּיִס[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא פיס
הגייה* payis
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש פ־י־ס ב
דרך תצורה משקל קַיִל
נטיות ר׳ פְּיָסוֹת או פְּיָסִים, נ"י: פֵּיס־, נ"ר: פֵּיסוֹת־ אוֹ פֵּיסֵי־
  1. לשון חז"ל הגרלה, החלטה על הזוכה בדרך של משיכה, כרטיס, אבן מסומנת וכדומה, מהקלפי.
    • ” הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ תּוֹרְמִין אֶת הַמִּזְבֵּחַ אֶלָּא בְּפַיִס; אַרְבָּעָה פְּיָסוֹת הָיוּ שָׁם, וְזֶה הַפַּיִס הָרִאשׁוֹן.“ (משנה, מסכת יומאפרק ב, משנה ב)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל מארמית: פַּיְסָא 'הגרלה',[1][2] משורש פ-י-ס במשמע 'חלוקה'[3], קשור אל פִּסָּה 'חלק קטן'.
  • המילה רכשה גם את המשמע 'אבן קטנה או כל דבר ששמים בקלפי להגרלה', בדומה למילה גורל שמשמעה הבסיסי 'אבן קטנה', עקב השימוש באבנים קטנים בהגרלה וקביעת הגורל.[4]

מידע נוסף[עריכה]

  • בערבית: فائز פָאאִז -מנצח, זוכה
  • אחד השימושים העיקריים בגורל הוא למנוע מריבות: ”מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד.“ (משלי יח, פסוק יח). רבינו חננאל כתב[5] הגורל נקרא פַּיִס כי הוא מְפַיֵּס.
  • אולי מאבן הפסיפס הקטנה, המשמשת למשיכת הגורל (הצעת אבן שושן).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: lot‏‏‏‏

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים[עריכה]

  1. CAL.
  2. יסטרוב.
  3. יסטרוב.
  4. קליין.
  5. בבלי שבת דף קמט ע"א "מפיס אדם עם בניו ועם כו' פי' מפיס אדם מלשון פיוס כההיא דאמרי מי מפיס"