ערסלה

עַרְסָלָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	ערסלה
הגייה^*	'arsala
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש
דרך תצורה	משקל קַטָּלָה
נטיות	ר׳ עַרְסָלוֹת; עַרְסְלַת־, עַרְסְלוֹת־

עברית חדשה (ימאות) בתקופת אוניות המפרשים: ערסל דמוי תיבה, עשוי מיריעות קנבס מתוחות על ידי מסגרת עץ; תלה מקורות הסיפון, ושימש כמיטת קצינים, בניגוד לערסלי המלחים.
- ”אלברט היה נער-הערסלה של הקברניט, מין משרת-ים שבעליו שׂם אֵמון רב בכוח-אבחנתו ובמסירותו.“ (בילי בוד - איש ראש התורן הקדמי, מאת הרמן מלוויל, תרגום: אברהם רגלסון, בפרויקט בן יהודה)

Cott in: J.J. Moore, The Midshipman's Or British Mariner's Vocabulary, 1805.