ערסל

עַרְסָל

לשון ימי הביניים יריעה או רשת הקשורה בין שני עמודים או עצים ומשמשת למנוחה. באוניות: יריעת קנבס מלבנית עם מיתרי חבל קשורים לשני קצותיה, שנתלתה מווים בסיפון שמעליה ושימשה כ"מיטה" לשינה.
- ”פתאום ראינו את עצמנו לפני פרובלימה חדשה: לישון בערסלים... בעלי הגוף הגמיש קפצו בתנופה אקרובטית לתוך הערסל, אבל באותו הרגע נפלו ארצה. הערסל הסתובב בו ברגע וגירש מתוכו את הזר שאינו מאומן לישון בו.“ (והיו הנעליים מאושרות, מאת שושנה שרירא ואריאל כהן, בפרויקט בן יהודה)
- ”בִּפְנִים הָיָה צָפוּף, כְּמוֹ בְּכָל הַצּוֹלְלוֹת./ יוֹנָה מָתַח עַרְסָל בֵּין הַטְּחוֹל וְהַכְּלָיוֹת, / שִׁמֵּן אֶת הַכָּבֵד וְנִקָּה אֶת הַמָּרָה.“ (הצוללן העברי הראשון, מאת דן אלמגור, בפרויקט בן יהודה)

על הפסוק מספר ישעיהו: ”וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה כְּעִיר נְצוּרָה.“ (ישעיהו א, פסוק ח) תרגם יונתן את הצירוף 'כמלונה במקשה' - "ערסל מבתותא", כלומר ערסל המשמש ללינה. הערסל המוזכר כאן איננו מיטה אלא מעין עמדת שמירה ארעית שבה עושה שומר השדה את לילו.

ערך בוויקיפדיה: ערסל

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ערסל

↑ בארמית הקדומה הא' בסוף שם עצם נוספת רק לצורך יידוע. מאוחר יותר הפכה לחלק משם העצם