ערירי
מראה
עֲרִירִי
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | ערירי |
הגייה* | ariri |
חלק דיבר | תואר |
מין | זכר |
שורש | ע־ר־ר |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ עֲרִירִיִּים; נ׳ עֲרִירִית, נ"ר עֲרִירִיּוֹת |
- בודד; חסר משפחה וקרובים.
- ”וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי ה' מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר“ (בראשית טו, פסוק ב)
- ”וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת דֹּדָתוֹ, עֶרְוַת דֹּדוֹ גִּלָּה, חֶטְאָם יִשָּׂאוּ עֲרִירִים יָמֻתוּ.“ (ויקרא כ, פסוק כ)
- ”כֹּה אָמַר ה' כִּתְבוּ אֶת הָאִישׁ הַזֶּה עֲרִירִי גֶּבֶר לֹא יִצְלַח בְּיָמָיו כִּי לֹא יִצְלַח מִזַּרְעוֹ אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא דָוִד וּמֹשֵׁל עוֹד בִּיהוּדָה“ (ירמיהו כב, פסוק ל)
- אדם ערירי זה מתגורר לבדו בבית האבות ואיש אינו בא לבקרו.