מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ערך חלקי דרישות הסף של ויקימילון. יוצר הערך (או כל ויקימילונאי) מתבקש לשפר את הערך לפי ההנחיות .
ניתוח דקדוקי – פועל
כתיב מלא ערה
שורש וגזרה ע־ר־י/ה
בניין
לשון המקרא ”וְרָבְצוּ בְתוֹכָהּ עֲדָרִים, כָּל-חַיְתוֹ-גוֹי--גַּם-קָאַת גַּם-קִפֹּד, בְּכַפְתֹּרֶיהָ יָלִינוּ; קוֹל יְשׁוֹרֵר בַּחַלּוֹן, חֹרֶב בַּסַּף, כִּי אַרְזָה, עֵרָה “ (צפניה ב , פסוק יד ) [ 1]
↑ ”כִּי אַרְזָה, עֵרָה“ (צפניה ב , פסוק יד ) בהוראת: 'כי נפשטו ארזים מעלוותם'
העביר את תכולת כלי החוצה , אל מקום אחר.
”וַתְּמַהֵר, וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל־הַשֹּׁקֶת; וַתָּרָץ עוֹד אֶל־הַבְּאֵר לִשְׁאֹב, וַתִּשְׁאַב לְכָל־גְּמַלָּיו.“ (בראשית כד , פסוק כ ) ”וְכִרְאוֹתָם כִּי רַב הַכֶּסֶף וּבָא סוֹפֵר הַמֶּלֶךְ וּפְקִידֿ כֹּהֵן הָרֹאשׁ וִיעָרוּ אֶת הָאָרוֹן וְיִשָּׂאֻהוּ“ (דברי הימים ב׳ כד , פסוק יא ) ”הַמְעָרֶה מִכַּד לְכַד וְנוֹטֵף שָׁלֹשׁ טִפִּים, נוֹתֵן לְתוֹכָהּ חֻלִּין.“ (משנה, מסכת תרומות – פרק יא, משנה ח ) ”בְּכָל יוֹם הָיָה חוֹתֶה בְּשֶׁל כֶּסֶף וּמְעָרֶה בְתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְהַיּוֹם חוֹתֶה בְשֶׁל זָהָב וּבָהּ הָיָה מַכְנִיס.“ (משנה, מסכת יומא – פרק ד, משנה ד ) ”הַבָּא עַל יְבִמְתּוֹ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, [...] אֶחָד הַמְעָרֶה וְאֶחָד הַגּוֹמֵר, קָנָה וְלֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה.“ (משנה, מסכת יבמות – פרק ו, משנה א ) ”אָמַר לָהּ, עַל מְנָת שֶׁתֹּאמְרִי לִפְלוֹנִי מַה שֶּׁאָמַרְתְּ לִי אוֹ מַה שֶּׁאָמַרְתִּי לָךְ אוֹ שֶׁתְּהֵא מְמַלְּאָה וּמְעָרָה לְאַשְׁפָּה, יוֹצִיא וְיִתֵּן כְּתֻבָּה.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ז, משנה ה ) ”הַמְעָרֶה מִכֶּלִי אֶל כֶּלִי, אֶת שֶׁעֵרָה מִמֶּנּו, מֻתָּר; וְאֶת שֶׁעֵרָה לְתוֹכוֹ, אָסור.“ (משנה, מסכת עבודה זרה – פרק ה, משנה ז )
