מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
עריץ
|
| הגייה* |
arits
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ע־ר־ץ
|
| דרך תצורה |
משקל קַטִּיל (תשלום דגש)
|
| נטיות |
ר': עָרִיצִים, נ"י: עָרִיץ־, נ"ר: עָרִיצֵי-, כ': עָרִיצָהּ, עָרִיצֵךְ, עָרִיצְךָ; עָרִיצֵיהֶם, עָרִיצֵינוּ, עָרִיצֵיכֶן, עָרִיצַי[1]
|
- אָדָם בַּעַל אֹפִי אַכְזָר וָרַע, אֲשֶׁר נוֹהֵג בְּיַד קָשָׁה כְּלַפֵּי הָאַחֵר.
- ”לָכֵן, הִנְנִי מֵבִיא עָלֶיךָ זָרִים-עָרִיצֵי גּוֹיִם...“ (יחזקל כח, פסוק ז)
- ” רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ; וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן“ (תהילים לז, פסוק לה)
- ”וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר; וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי“ (איוב כו, פסוק ג)
- "...ואיש אחיו ידחקון וּמַביטים את הַמְרצח העריץ בלב רַגָּז." "תולדות הטבע", חלק א', עמ' 197, מנדלי מוכר ספרים
- לשון המקרא מִי שֶׁנּוֹדָע בִּגְבוּרָתוֹ וּבְעֻזּוֹ, אָדָם חָזָק וְאַמִּיץ.
- ”וַיהוָה אוֹתִי כְּגִבּוֹר עָרִיץ, עַל-כֵּן רֹדְפַי יִכָּשְׁלוּ וְלֹא יֻכָלוּ...“ (ירמיהו כ, פסוק יא)
- אָדָם הַשּׁוֹלֵט בַּאֲנָשִׁים וְכוֹפֶה עֲלֵיהֶם רְצוֹנוֹתָיו.
- "את חורבותיה הַבְּצורות (של אתונה) הרסו ואת עַמָּהּ נתנו בידי שלושים עָריצים..." "תולדות בני האדם", עמ' 76, רמא"ג
- מקבילה בערבית: عَرْص (עַרְץ)
- ↑ שים לב שאין הקמץ מתקצר בנטייה בכלל והוא נותר על כנו לכל אורכה, מאחר שמשמש הוא כתשלום דגש.
