עריץ

עָרִיץ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	עריץ
הגייה^*	'arits
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ע־ר־ץ
דרך תצורה	משקל קַטִּיל (תשלום דגש)
נטיות	ר': עָרִיצִים, נ"י: עָרִיץ־, נ"ר: עָרִיצֵי-, כ': עָרִיצָהּ, עָרִיצֵךְ, עָרִיצְךָ; עָרִיצֵיהֶם, עָרִיצֵינוּ, עָרִיצֵיכֶן, עָרִיצַי^[1]

לשון המקרא שליט בעל אופי אכזר ורע, הנוקט ביד רמה כלפי הזולת.
- ”עַל־כֵּן יְכַבְּדוּךָ עַם־עָז; קִרְיַת גּוֹיִם עָרִיצִים יִירָאוּךָ.“ (ישעיהו כה, פסוק ג)
- ”רָאִיתִי רָשָׁע עָרִיץ; וּמִתְעָרֶה כְּאֶזְרָח רַעֲנָן.“ (תהלים לז, פסוק לה)
- ”וּמַלְּטוּנִי מִיַּד צָר; וּמִיַּד עָרִיצִים תִּפְדּוּנִי.“ (איוב כו, פסוק ג)
- ...ואיש אחיו ידחקון וּמַביטים את הַמְרצח העריץ בלב רַגָּז." "תולדות הטבע", חלק א', עמ' 197, מנדלי מוכר ספרים
- "את חורבותיה הַבְּצורות (של אתונה) הרסו ואת עַמָּהּ נתנו בידי שלושים עָריצים..." "תולדות בני האדם", עמ' 76, רמא"ג

ערך בוויקיפדיה: עריץ

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: עריצים

↑ שים לב שאין הקמץ מתקצר בנטייה בכלל והוא נותר על כנו לכל אורכה, מאחר שמשמש הוא כתשלום דגש.