מעוף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

מָעוּף (גם: מָעוֹף) א[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוף
הגייה* Ma'of ,Ma'uf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ו־ף א
דרך תצורה משקל מִקְטָל
נטיות ר': מְעוֹפִים אוֹ מְעוּפִים, נ"י: מְעוֹף- או מְעוּף-, נ"ר: מְעוּפֵי-, כ': מְעוּפִי, מְעוּפֵיכֶם
אווזים במעופם
  1. פְּעֻלַּת הָעָף וְהַטָּשׂ, רִחוּף בָּאֲוִיר.

גיזרון[עריכה]

  • במקרא השם משמש אך במשמע של עלטה. הואיל והשם מורכב בצורה הנאה לשורשי נחי ע"ו (כמו מָנוֹס, מָשׁוֹט, מָלוֹן וכדומה), העניקו לו משמע נוסף בשירה ובספרות העברית לפי השורש העברי עו"ף שעניינו טיסה באוויר.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]




השורש עוף א

השורש ע־ו־ף א הוא שורש מגזרת נע"ו/י.

נטיות הפעלים[עריכה]

ע־ו־ף א עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל עָף עָף יָעוּף עוּף לָעוּף
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל הֵעִיף מֵעִיף יָעִיף הָעֵף לְהָעִיף
הֻפְעַל הוּעַף מוּעָף יוּעַף -אין- -אין-
פִּעֵל עוֹפֵף מְעוֹפֵף יְעוֹפֵף עוֹפֵף לְעוֹפֵף
פֻּעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְעוֹפֵף מִתְעוֹפֵף יִתְעוֹפֵף הִתְעוֹפֵף לְהִתְעוֹפֵף

הערות[עריכה]

  • בגזרת ע"ו המקור הנטוי מנוקד בשורוק, כגון קוּם המדינה, ואילו המקור המוחלט מנוקד בחולם מלא, כגון קוֹם יָקוּם, הָלוֹךְ וָשׁוֹב. (החלטות האקדמיה בדקדוק, עמ' 66)[1]


מָעוּף ב[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא מעוף
הגייה* Ma'uf
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ע־ו־ף ב
דרך תצורה
נטיות נ"י: מְעוּף-, כ': מְעוּפִי, מְעוּפֵיכֶם
  1. לשון המקרא הֵעָדֵר אוֹר, עֲלָטָה.
    • ”וְאֶל-אֶרֶץ, יַבִּיט; וְהִנֵּה צָרָה וַחֲשֵׁכָה מְעוּף צוּקָה, וַאֲפֵלָה מְנֻדָּח“ (ישעיהו ח, פסוק כב)

גיזרון[עריכה]

  • מילה יחידאית במקרא, נגזרה ממשמעו האחר של השורש עו"ף שעניינו קדרות ואפלה: ”וּמִצָּהֳרַיִם, יָקוּם חָלֶד; תָּעֻפָה, כַּבֹּקֶר תִּהְיֶה“ (איוב יא, פסוק יז) יתר על כן, קרובה לה המילה "עיפה" שמשמעה אף הוא אפלה: ”עֹשֵׂה שַׁחַר עֵיפָה, וְדֹרֵךְ עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ...“ (עמוס ד, פסוק יג) אך גיזרונה לא נתחוור עד תום.

מילים נרדפות[עריכה]