מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
עבה .
גם עָבֹת) א [ עריכה ]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבות
הגייה * avot
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ב־ת
דרך תצורה משקל קָטֹל
נטיות נ׳ עֲבֻתָּה; ר׳ עֲבֻתִּים, נ"ר עֲבֻתּוֹת
לשון המקרא ”אֶל כָּל גִּבְעָה רָמָה בְּכֹל רָאשֵׁי הֶהָרִים וְתַחַת כָּל עֵץ רַעֲנָן וְתַחַת כָּל אֵלָה עֲבֻתָּה .“ (יחזקאל ו , פסוק יג ) ”וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן פְּרִי עֵץ הָדָר כַּפֹּת תְּמָרִים וַעֲנַף עֵץ עָבֹת וְעַרְבֵי נָחַל וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי אדני אֱלֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים.“ (ויקרא כג , פסוק מ ) לשלגיה שער שחור ועבות . היא הלכה ביער עבות ופגשה שבעה גמדים ולהם זקן עבות .
הוא הסתתר בצמחיה העבותה . מן עָב בהוראת: יער, סבך, ראו שם בגיזרון.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבות
הגייה * avot
חלק דיבר תואר
מין זכר
שורש ע־ו־ב א
דרך תצורה
נטיות
לשון המקרא שמיו מכוסים בעבים .
”וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ.“ (שמואל ב׳ כג , פסוק ד ) המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל. לדעת חלק מהמפרשים מופיע גם בתהלים עז,יח ככינוי לשמים מכוסי עננים.
התואר גזור מהשם עב .
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא עבות
הגייה * avot
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר ונקבה
שורש ע־ב־ת
דרך תצורה משקל קְטוֹל
נטיות ר׳ עֲבוֹתִים עֲבוֹתוֹת; עֲבוֹת־, ר׳ עֲבוֹתֵי־ וגם עֲבוֹתוֹת־
לשון המקרא חֶבֶל קלוע עבה וחזק.
”וְנָתַתָּה אֶת שְׁתֵּי עֲבֹתֹת הַזָּהָב עַל שְׁתֵּי הַטַּבָּעֹת אֶל קְצוֹת הַחֹשֶׁן.“ (שמות כח , פסוק כד ) ”וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים.“ (שופטים טו , פסוק יג ) "הנוגע בעול ובקטרב בעין ובעבות אפילו בשעת מלאכה." (כלים כא ב ) ”וימהרו האנשים ויביאו שני שלטים גדולים, אשר הכינו מראש, ועבותים חזקים הביאו, ויקשרו בעבותים את שני השלטים אל סנשו [...].“ (דון קישוט חיים נחמן ביאליק , 1923, באתר מאגרים לשון המקרא תפרחת צפופה.
”הִנֵּה אַשּׁוּר אֶרֶז בַּלְּבָנוֹן יְפֵה עָנָף וְחֹרֶשׁ מֵצַל וּגְבַהּ קוֹמָה וּבֵין עֲבֹתִים הָיְתָה צַמַּרְתּוֹ.“ (יחזקאל לא , פסוק ג ) ”וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגָבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו.“ (יחזקאל יט , פסוק יא ) עברית חדשה (ימאות ) חבל תלת־גדילי חזק ועבה, המשמש כחבל גרירה או כחבל עוגן .
"את קצה החבל דמוי־העבות המשתחל בתוך המבוכים האלה הוליכו אחר־כך אל כננת־העוגן, ואת המגולה התחתונה הענקית של הגלגלות הניפו מעבר למעקה הספינה מעל ללוויתן." (הרמן מלוויל , מובי דיק. מאנגלית: אהרן אמיר ) 1. מן ע־ב־ת, קרוב לשורשים ע־ו־ב ב וע־ב־י/ה .
2. כמו (1). השוו גם עָב ג . יש מפרשים שפירשו בפסוקים אלה שהכוונה לעננים, מקביל לעָב א , ומשורש ע־ו־ב א .[ 1]
3. האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970. רש"י על שמות כח כד: "ונתתה את שתי עבותות הזהב" - הן הן שרשות גבלות הכתובות למעלה ולא פי' מקום קבוען בחשן.
מצודת ציון על שופטים טו יג: "עבותים" - חבלים עבות שזורים בשלשה כפולים.
רש"י על יחזקאל לא ג: "ובין עבותים" - עצי רענן.
מצודת דוד על יחזקאל לא ג: "ובין עבותים" - הסעיף העליון היתה בין עבותים הם הענפים המתפשטים הקלועים אלה באלה וזהו דבר הנותן פאר.
מצודת ציון על יחזקאל לא ג: "עבותים" - ענין קליעה כמו וענף עץ עבות (ויקרא כג).
מלבי"ם על יחזקאל לא ג: "היה בין עבותים" שסביב לו ענפים עבותים וקלועים שזה מיפה ראש האילן.
ערך זה עוסק בעבות- צפוף. לערך העוסק בעבות = לא דקות; ראו עבה.
