מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מעונן |
| הגייה* | me׳unan |
| חלק דיבר | תואר |
| מין | זכר |
| שורש | ע־נ־ן |
| דרך תצורה | משקל מְקֻטָּל |
| נטיות | ר׳ מְעֻנָּנִים |
שמיים מעוננים
- לשון חז"ל מכוסה עננים.
- ”אֵין רוֹאִים הַנְּגָעִים בְּשַׁחֲרִית וּבֵין הָעַרְבַּיִם, וְלֹא בְתוֹךְ הַבַּיִת, וְלֹא בְיוֹם הַמְעֻנָּן, לְפִי שֶׁהַכֵּהָה נִרְאֵית עַזָּה.“ (משנה, מסכת נגעים – פרק ב, משנה ב)
- "שֶׁמֶשׁ, הָבִיאוּ שֶׁמֶשׁ / אִם שָׁמַי מְעֻנָּנִים; / עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי / אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ הִיא בִּפְנִים." (אוֹר, מאת נעמי שמר)
- בינוני סביל מן הפועל עונן, שבתורו גזור מן ענן.
