מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
ספסל
|
| הגייה* |
safsal
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
|
| דרך תצורה |
|
| נטיות |
ר׳ סַפְסָלִים; סַפְסַל־, ר׳ סַפְסְלֵי־
|
ספסל
ספסלים בסירת משוטים
- לשון חז"ל מושב ארוך המשמש למספר אנשים, בד"כ במקום ציבורי.
- ”וּכְשֶׁמַּבְרִין אוֹתוֹ, כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסָל.“ (משנה, מסכת סנהדרין – פרק ב, משנה א)
- ”וְהַמִּטָּה, וְהַכִּסֵּא, וְהַסַּפְסָל, וְהַשֻּׁלְחָן, וְהַסְּפִינָה, וְהַמְּנוֹרָה שֶׁל חֶרֶס, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק ב, משנה ג)
- ”שָׁלֹשׁ נָשִׁים [...] שֶׁיָּשְׁבוּ עַל סַפְסָל אֶחָד וְנִמְצָא עָלָיו דָּם, כֻּלָּן טְמֵאוֹת; יָשְׁבוּ עַל סַפְסָל שֶׁל אֶבֶן אוֹ עַל הָאִצְטַבָּא שֶׁל מֶרְחָץ, רַבִּי נְחֶמְיָה מְטַהֵר.“ (משנה, מסכת נדה – פרק ט, משנה ג)
- ”חמשה שישבו על ספסל אחד ולא שברוהו ובא אחד וישב עלין ושברו – אחרון חיב.“ (בבלי, מסכת בבא קמא – דף י, עמוד א)
- "היום נצא לסיבוב בשכונה / נשב קצת ביחד על ספסל בגינה" (היום, מאת אהוד בנאי)
- עברית חדשה (ימאות) קורת רוחב בסירת משוטים המשמשת מושב לחותרים, ובמפרשית - גם לתמיכת התורן.
- ”הָרֵם הַתְּרָנִים בַּסְּפִינוֹת וּפְרֹשׂ עֲלֵיהֶן מִפְרָשִׂים, / עָלוּ בָהֶן הַמַּלָּחִים וַיֵּשְׁבוּ עַל-גַּב-הַסַּפְסָלִים, / אִישׁ עַל-יַד רֵעוֹ, וַיַּכּוּ בַּמְּשׁוֹטִים אֶת-גַּלֵּי-הַשֵּׂיבָה.“ (אודיסיאה, מאת הומרוס, תרגום: שאול טשרניחובסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "הספסלים, שהשיטים יושבים עליהם, משמשים גם כן כעין קשר אמיץ בין דפנות הסירה ושומרים עליה מפני ההתכווצות." (רב חובל זאב הים, השיט בסירות, 1932.)
- 1. מיוונית: sypsellion) συψέλλιον). במקור מלטינית: subsellium, מתחילית sub – תת, ובסיס sella – כסא.
- ארמית נוצרית: ספסלא.
- בכתבי יד של המשנה, שנשתמרו קריאים, מנוקד ספסֵל (ולא ספסָל), צורה הדומה יותר למקור הלועזי מהצורה המקובלת בימינו.
- 2. ועד הלשון העברית, מונחי ספנות (ת"ש-תש"א), 1940: "סַפְסַל הַשַּׁיָּטִים" (= החותרים).
 ערך בוויקיפדיה: ספסל |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספסלים |
ערך בוויקיפדיה: ספסל
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספסלים