מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | חותר |
| הגייה* | khoter |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ת־ר |
| דרך תצורה | משקל קוֹטֵל |
| נטיות | ר׳ חוֹתְרִים; חוֹתֵר־, ר׳ חוֹתְרֵי־ |
חותרים בסירת חתירה אולימפית
- עברית חדשה איש צוות בסירת חתירה או בספינת משוטים, המפעיל את אחד ממשוטיה.
- חותרי הסירה שניצחה בתחרות לא ידעו את נפשם מרוב שמחה.
- ”בסירת הקפיטן נפגעו שישה חותרים והסירה נתהפכה.“ ("הבֹקר", 28 בפברואר 1940, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
- "הוא היה מָלָאי מן הצפון, [...] והראג'ה אלאנג תפס וכפה אותו להיות חותר באחת מסירות הממלכה." ג'וזף קונרד, לורד ג'ים. מאנגלית: אמציה פורת, 2005)
- [עגה צה"לית] חייל אשר פועל למען השגת הטבה, הקלה או כל דבר שיטיב עמו.[דרוש מקור]
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חתירה |
| השורש חתר |
|
השורש ח־ת־ר הוא שורש מגזרת השלמים.
| ח־ת־ר |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
חָתַר |
חוֹתֵר
(ב׳ פעוּל: חָתוּר) |
יַחְתוֹר |
חֲתוֹר |
לַחֲתוֹר |
| נִפְעַל |
נֶחֱתַר |
נֶחֱתָר |
יֵחָתֵר |
הֵחָתֵר |
לְהֵחָתֵר |
| הִפְעִיל |
|
|
|
|
|
| הֻפְעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
|
|
|
|
|
| פֻּעַל |
|
|
|
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
|
|
|
|
|
|
|