סלגריון
סֶלְגָרְיוֹן
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | סלגריון |
| הגייה* | selgaryon |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | |
| דרך תצורה | {{{דרך תצורה}}} |
| נטיות | ר׳ סלְגּוּרִין |
- לשון חז"ל מעיין ליצן - דמות תיאטרלית (בהצגות תיאטרון, במופעי רחוב או בקרקס) המעוררת צחוק בלבושה, בתנועותיה, במעשיה ובדיבורה
- ”ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים.“ (בבלי, מסכת עבודה זרה – דף יח, עמוד ב)
גיזרון
[עריכה]- מתוך התלמוד הבבלי
פרשנים מפרשים
[עריכה]- רש"י על עבודה זרה יח ב: בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן: