ללין

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

לֻלְיָן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא לוליין
הגייה* lulyan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ל־ל־י/ה
דרך תצורה משקל קֻטְלָן
נטיות ר׳ לֻלְיָנִים; לֻלְיָן־, ר׳ לֻלְיָנֵי־
לוליין בקרקס סיני
  1. לשון חז"ל אקרובט; אתלט המבצע להטוטי ספורט לראווה ולשעשוע הקהל.
    • ”ההולך לאיצטדינין ולכרקום וראה שם את הנחשים ואת החברין בוקיון ומוקיון ומוליון ולוליון בלורין סלגורין הרי זה מושב לצים.“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף יח, עמוד ב)
    • "ועד מהרה נמצאו קופצים... לראות בשיא הזריזות הקרקסית, כיצד מסתובבים זוג לולינים, איש ואשה, באופנוע, על קירות זקופים ממש." ("דבר", 8 באפריל 1932, באתר עיתונות יהודית היסטורית)

גיזרון[עריכה]

  • מן לוּלְיוֹן בלשון חז"ל, מיוונית: lálios) λάλιος) – דברן, פטפטן.[1]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • רש"י על עבודה זרה יח ב: בוקיון מוקיון לוליון סלגריון - כולן מיני ליצנים הן:

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

סימוכין[עריכה]