לדלג לתוכן

תגר

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

תַּגָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תגר
הגייה* taggar
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ת־ג־ר
דרך תצורה משקל קַטָּל
נטיות ר׳ תַּגָּרִים, נ׳ תַּגְרָנִית
  1. לשון חז"ל סוחר, חנווני, מי שמספק סחורה.

גיזרון

[עריכה]
  • מאכדית: tamkāru בהגיית: תמְכּרֻ בהוראת: 'סוחר' (הגייתה העברית של האות m נעלמה בתוך k שהפכה לg), שבאכדית נובעת משורש mkr 'מכר' מקביל לעברית (makāru 'מכר', mākiru 'מוכר'), ולכן נהוג לשייך את תיבת: "תגר" כקשורה לשורש השמי מ־כ־ר בדרך של עיוות (או חילוף) בהגיית העיצורים: ק'-ג' (k/g.[1]) מהאכדית, מילה זו חדרה באותה משמעות גם לארמית\סורית ܬܰܓܳܪܳܐ (תָגַרַא) ומשם לערבית ‫تاجِر‬ (תַאגִ'ר). תאג'ר הוא גם שם משפחה המצוי אצל יהודים [2].
  • השוו לניב אשורי (של השפה האכדית) בה מצוי כשם פרטי: 'תַגַרַא' (Tagara כמשלח היד בהוראת מוכר )
  • יש הגוזרים את התיבה הרוסית בהגיית: תֹּרְג (торг) בהוראת מסחר,מקח, תיבה זו מופיעה בערבית משם עברה לטאטארית, ומטאטארית לרוסית [3]

מילים נרדפות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

ראו גם

[עריכה]

תִּגָּר

[עריכה]
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא תיגר
הגייה* tigar
חלק דיבר שם־עצם מופשט
מין זכר
שורש ג־ר־י/ה
דרך תצורה משקל תַּקְטֵל
נטיות
  1. ריב, התנגדות; תמיד בצרוף קרא תגר.

גיזרון

[עריכה]
  • לשון חז"ל צורת זכר מן תגרה המקראית.

נגזרות

[עריכה]

תרגום

[עריכה]

סמוכין

[עריכה]
  1. קליין.
  2. נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח
  3. החיים הכלכליים בישראל בימי בית שני יוסף קלוזנר ,פרק ה'