תגר
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תַּגָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תגר |
| הגייה* | tagar |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ת־ג־ר |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ תַּגָּרִים, נ׳ תַּגְרָנִית |
- סוחר, חנווני, מי שמספק סחורה.
- ”לא שנו אלא בלוקח מן התגר“ (בבלי, מסכת בבא מציעא – דף נא, עמוד א)
- ”מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרין“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף צט, עמוד ב)
- ”.. ואמר: מה נאה ומשובח, לבקר אני מוכר אותה לתגרים ואמלא כיסי זהובים.“ (במדבר רבה, פרשה ז, סימן ד)
גיזרון[עריכה]
- מן שומרית תָמגארוּ tamgaru,tamqaru סוחר מילה זו חדרה גם לארמית ומשם לערבית . תאג'ר הוא גם שם משפחה המצוי אצל יהודים [1].
- ארמית, לשון חז"ל. תַגַרַ, Tagara
- מקבילה בערבית: تَاجِر (תַאגִ'ר), במשמעות דומה.
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
- אנגלית: merchant, shopkeeper
ראו גם[עריכה]
תִּגָּר[עריכה]
| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | תיגר |
| הגייה* | tigar |
| חלק דיבר | שם־עצם מופשט |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ר־ה |
| דרך תצורה | |
| נטיות | |
- ריב, התנגדות; תמיד בצרוף קרא תגר.
- "כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא" (ירושלמי ברכות, פרק ה, ע' מ)
- ”"עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי"“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן י)
- ”"ולא קרא תגר ולא הקפיד."“ (בראשית רבה, פרשה מ, סימן ב)
גיזרון[עריכה]
- לשון חז"ל משרש מקראי.
תרגום[עריכה]
- אנגלית:dispute
ראו גם[עריכה]
סמוכין[עריכה]
- ↑ נ. ה. טורטשינר מלים שאולות בלשוננו /לשוננו: כתב-עת לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה (תרצ"ז) ב,ח