”מי שיש לו גינה לפנים מגינתו של חברו נכנס בשעה שדרך בני אדם נכנסים ויוצא בשעה שדרך בני אדם יוצאין ואינו מכניס לתוכה תגרין“ (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף צט, עמוד ב)
מאכדית: tamkāru בהגיית: תמְכּרֻ בהוראת: 'סוחר' (הגייתה העברית של האות m נעלמה בתוך k שהפכה לg), שבאכדית נובעת משורש mkr 'מכר' מקביל לעברית (makāru 'מכר', mākiru 'מוכר'), ולכן נהוג לשייך את תיבת: "תגר" כקשורה לשורש השמי מ־כ־ר בדרך של עיוות (או חילוף) בהגיית העיצורים: ק'-ג' (k/g.[1]) מהאכדית, מילה זו חדרה באותה משמעות גם לארמית\סורית ܬܰܓܳܪܳܐ (תָגַרַא) ומשם לערבית تاجِر (תַאגִ'ר). תאג'ר הוא גם שם משפחה המצוי אצל יהודים [2].
השוו לניב אשורי (של השפה האכדית) בה מצוי כשם פרטי: 'תַגַרַא' (Tagara כמשלח היד בהוראת מוכר )
יש הגוזרים את התיבה הרוסית בהגיית: תֹּרְג (торг) בהוראת מסחר,מקח, תיבה זו מופיעה בערבית משם עברה לטאטארית, ומטאטארית לרוסית [3]
"כקורא תיגר על מדותיו של הקדוש ברוך הוא" (ירושלמי ברכות, פרק ה, ע' מ)
”"עשרים וששה דורות היתה האל"ף קורא תגר לפני כסאו של הקדוש ברוך הוא אמרה לפניו רבש"ע אני ראשון של אותיות ולא בראת עולמך בי"“ (בראשית רבה, פרשה א, סימן י)
