עברית חדשה חומר אשר נגרר ממקומו בעקבות תנועה של נוזל, בפרט אדמה שנגרפה על ידי זרימת מים.
”עם מי הנילוס זרם גם סחף אדמה שמצטבר בדלתא בגלל היחלשות עוצמת זרם הנהר. הסחף יוצר בדלתה שטח של אדמה יציבה, פורייה וטובה מבחינה חקלאית בניגוד לחולות המדבר הנודדים שסביבה“ (מתוך הערך הדלתא של הנילוס בויקיפדיה)
בהשאלה: שינוי קצוני במצבם של פרטים שעלול להביא לשינוי מגמה (לרוב חברתית), או אף מהפך .
מגיעה מן הפועל המקראי 'סָחַף' החולק שדה סמנטי משותף עם תיבת סחב. קיימות מקבילות בשפות שמיות אחרות, למשל: אכדית, בהגיית סֲחַפֻּ saḫapu בהוראת 'השליך לארץ' . ארמית, 'סחף'. ערבית, בהגיית חֲסַפַאְ خَسَفَ בהוראת לשקוע, ליקוי-ירח, וגם לגרום ל: שקיעתו או בליעתו של משהו/מישהו .
ערך בוויקיפדיה: סחף