טרידה

טְרִידָה

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	טרידה
הגייה*	trida
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש	ט-ר-ד
דרך תצורה	משקל קְטִילָה
נטיות	ר׳ טְרִידוֹת; טְרִידַת־, טְרִידוֹת־

1. [ימאות] שיעור המרחק והכיוון בהם סוטה אנייה מנתיבה בשל זרם ים או בשל רוח. במלים אחרות, הסטייה בין כיוון ההתקדמות של כלי שיט לפי המצפן לבין הקו שהוא חורש במים.

   • רב החובל חישב את הטרידה הצפויה מן הזרם החזק באזור, ושינה את הקורס בהתאם לכך.

גיזרון

• מן טרד. על יסוד "גל טרדני לחברו וחברו לחברו עד שהקיאני ליבשה." (יבמות קכא א) ועוד.
• האקדמיה ללשון העברית, מילון למונחי הימאות (תש"ל), 1970; מילון למונחי הגלים והזרמים בים (תשל"ג), 1973.

צירופים

• טרידת זרם
• טרידת רוח

מילים נרדפות

• סחיפה

תרגום

• אנגלית drift‏‏‏‏
• צרפתית dérive‏‏‏‏
• גרמנית Kursversetzung‏, Abtrift‏‏‏‏