סדן

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערך זה משתתף בתחרויות כתיבת הערכים לשנת 2015 של ויקימילון העברי. אם יש לכם הצעות או הערות אתם יכולים לכתוב זאת בדף השיחה. לרשימת הערכים המשתתפים בתחרות גשו לכאן. תודה על שיתוף הפעולה ובהצלחה!           SF hollow wiki.png     


סַדָּן[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סדן
הגייה* sadan
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש אינו ברור
דרך תצורה אינה ברורה
נטיות סַדָּן־, סַדָּנִי, סַדָּנְךָ, סַדָּנֵךְ, סַדָּנֵנוּ; ר' סַדָּנִים, סַדְּנֵי־, סַדָּנַי, סַדָּנָיו, סַדָּנֶיהָ, סַדָּנֵינוּ
סדן המשמש נפחים בעבודתם
הסדן שבאוזן התיכונה לצד שתי עצמות השמע הנוספות, ארכוף ופטיש
גזע עץ
אבניים עשויות עץ
  1. לשון חז"ל גוש מוצק וגדול המשמש נפחים כמשטח עבודה בעת שהם מכים בחלקי מתכת ומעצבים את צורתם. חלקו העליון שטוח וצדו לרוב מחודד וקעור מעט.
    • לפני פיתוחן של שיטות הריתוך המתקדמות, הסדן היה כלי העבודה העיקרי של העובדים עם מתכת.
    • "וְהוֹלֵךְ וְגָדוֹל הַשִּׁיר לַהֲמִית / פַּטִּישִׁים כָּרְעָמִים עַל סַדָּן מִתְפּוֹרְרִים" ("שִׁירֵי הָאָדָם", שאול טשרניחובסקי)
    • "רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה חייב מפני שהוא כמתקן מלאכה" (משנה שבת יב א)
  2. עברית חדשה [אנטומיה] אחת משלוש עצמות השמע הזעירות אשר מצויות באוזן התיכונה.
  3. לשון חז"ל [נדיר] גדם עץ, גזע שנכרת.
  4. לשון חז"ל [נדיר] משטח עגול, ככל הנראה עשוי עץ, המסתובב על ציר ומשמש קדרים ליצירת כלי חרס; מעין אבניים.
    • "כמו הסדן הזה אע"פ שסובב הגלגל הקבוע בו עולה ויורד שני קצות הסדן במקומן נראין לעולם אין הדרומין נראה בצפון ולא הצפוני בדרום" (פירוש רבנו חננאל למסכת פסחים, דף צד, ע"ב)
    • "אין אבנים אלא סדן שהוא דבר קשה, דכתיב (ירמיה יח) וארד בית היוצר והנה הוא עושה מלאכה על האבנים" (שמות רבה א יד)

גיזרון[עריכה]

  • המילה סַדָּן מופיעה לראשונה בלשונם של התנאים וגיזרונה אינו ברור עד תום. במחקר הובעו שתי עמדות באשר למקורה:
  1. שאילה מפרסית: בהתבסס על דמיונה הצורני והסמנטי למילה הפרסית sandan, שפירושה זהה לפירוש הראשון לעיל (כלי נפחים), במהלך המאה התשע־עשרה ובתחילת המאה העשרים סברו מספר חוקרים כי סַדָּן שאולה מפרסית.[1] דעה זו נדחתה באותה עת על־ידי כמה חוקרים אחרים עקב היעדר ראיות מספיקות.[2] עם זאת, מחקרים שנערכו בהמשך הניבו ממצאים התומכים בהשערת השאילה. בראש ובראשונה, מחקר בלשני משווה העלה כי מקבילותיה של סַדָּן בשפות אחרות – ܣܲܕܵܢܵܐ (סַדָנָא) בארמית סורית,[3] סַדָּנָא בארמית בבלית,[4] סַדָּנָא בארמית מנדעית,[5] سَنْدَان (סַנְדָאן) בערבית ו־sandān* בפרסית בינונית[6] – מאוחרות ומייצגות שפות מעטות.[7] עובדה זו מעידה על כך שאין מדובר במילה שמית ותיקה ומבוססת אלא בהתפתחות מאוחרת ומוגבלת בתפוצתה. כמו כן, הדעה המקובלת כיום גורסת כי המילים הארמיות המקבילות לסַדָּן שאולות מן המילה הפרסית.[8] אם דעה זו נכונה, רבים הסיכויים כי סַדָּן נשאלה מפרסית,[9] ככל הנראה בתיווכה של הארמית.[10] לבסוף, נתגלה כי בכתב יד פארמה של המשנה מופיעה פעם אחת הצורה סָנְדָּן תחת הצורה סַדָּן.[11] צורה זו עשויה להעיד על נו"ן מקורית (כגון זו שבמילה הפרסית) אשר נבלעה בדל"ת הדגושה.[12]
  2. גזירה מהמילה סַד: סַד מציינת במקרא מכשיר עינויים המגביל את תנועתו של אדם, ויש המשערים כי סַדָּן המשנאית נגזרה ממנה על דרך של הוספת הסיומת ־ָן.[13] לפי סברה זו, הדל"ת הדגושה במילה סַדָּן משקפת את התלכדותם של שני העיצורים האחרונים בשורש ס־ד־ד, שורשה של סַד.[14]
אף שהכרעה ודאית בין שתי הסברות איננה אפשרית, ולכן אין ניתן להצביע בבירור על שורשה של סַדָּן (ס־ד־נ או ס־ד־ד) ועל דרך תצורתה בעברית (משקל קַטָּל או סַד+ ָן), נראה כי סברת השאילה מן הפרסית מתקבלת יותר על הדעת.[15]
  • העצם הזעירה הקרויה סַדָּן מכונה כך מפני שצורתה דומה מאוד לזו של הסדן המשמש נפחים. דמיון זה שימש מקור לשמה של העצם גם בשפות אחרות (למשל באנגלית, שבה העצם קרויה incus, כשמו הלטיני של כלי הנפחים).

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

   כלי נפחים
   עצם זעירה באוזן
   גדם עץ
   כלי קדרים

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סדנים


הערות שוליים[עריכה]

  1.   Paul de Lagarde, Gesammelte Abhandlungen, p. 67 (1866); חנוך יהודה קאהוט, ספר ערוך השלם, כרך שישי, עמ' 23 (1889); Karl Voller, Beiträge zur Kenntniss der lebenden arabischen Sprache in Aegypten, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 50, p. 643 (1896); Immanuel Löw, Lexikalische Miszellen, Zeitschrift für Assyriologie und Vorderasiatische Archäologie 23, p. 289 (1910).
  2.   Wilhelm Bacher, ספר ערוך השלם, Zeitschrift der Deutschen Morgenländischen Gesellschaft 47, p. 504-505 (1896); ברנהרד גייגר, 'סַדָּן', תוספות ערוך השלם (ערך: שמואל קרויס), עמ' 301 (1969).
  3.   Michael Sokoloff, A Syriac Lexicon: A Translation from the Latin, Correction, Expansion, and Update of C. Brockelmann's Lexicon Syriacum, p. 971 (2009).
  4.   Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, p. 957 (1903); Michael Sokoloff, A Dictionary of Jewish Babylonian Aramaic of the Talmudic and Geonic Periods, p. 788 (2002).
  5.   Ethel Stefana Drower & Rudolf Macuch, A Mandaic Dictionary, p. 309 (1963).
  6.   שחזורה המשוער והמקובל של המילה. בפרסית חדשה מצויה سندان (סַנְדָאן/סִנְדָאן). ראו: Francis Joseph Steingass, A Comprehensive Persian-English Dictionary, p. 701 (1963).
  7.   מקורן של שלוש מתוך חמש המקבילות הוא ניב ארמי.
  8.   Claudia A. Ciancaglini, Iranian Loanwords in Syriac, p. 220 (2008); Sokoloff, A Syriac Lexicon, p. 971 (2009); Drower & Macuch, A Mandaic Dictionary, p. 309 (1963); The Comprehensive Aramaic Lexicon, 'sdn' (נבדק לאחרונה באוגוסט 2015). כן השוו: Irene Garbell, The Jewish Neo-Aramaic Dialect of Persian Azerbaijan: Linguistic Analysis and Folkloristic Texts, p. 332 (2013).
  9.   אין זה סביר כי מדובר בשאילה מערבית, מפני שמילים ערביות חדרו לעברית רק לאחר תקופת המשנה והחל מימי הביניים, עת החליפה הערבית את הארמית והפכה ללשונם הכתובה והמדוברת של יהודי הארצות המוסלמיות. ראו: Haseeb Shehadeh, Arabic Loanwords in Hebrew, Studia Orientalia 111, p. 327 (2011). לאור הקשרים הרופפים באותה תקופה בין הפרסית לעברית, אף אין זה סביר כי המילה העברית היא זו שחדרה לפרסית. לבסוף, הסיכוי להתפתחות עצמאית של המילה בעברית, אגב הפגנת דמיון צורני וסמנטי גדול כל־כך לזו הפרסית, נראה קלוש בהשוואה להשערת השאילה.
  10.   בניגוד ללשון המקרא המאוחרת, אשר שאלה מילים פרסיות במישרין (לדוגמה, פרדס), בלשון המשנה הדבר נעשה לרוב דרך הארמית ובהשפעתה. ראו: Thamar E. Gindin, Persian Loanwords, Encyclopedia of Hebrew Language and Linguistics (Geoffrey Khan ed., 2015).
  11.   ראו נוסח כתב יד פארמה לכלאיים א, ח.
  12.   משה בר־אשר, מחקרים בלשון חכמים: מבואות ועיוני לשון, עמ' 156 (2009).
  13.   משה צבי סגל, ערך 'סַדָּן', מילון הלשון העברית הישנה והחדשה, כרך ח, עמ' 3967 (מקור, 1980); Jacob Levy, Wörterbuch über die Talmudim und Midraschim, Volume III, p. 479 (1883). השוו: Marcus Jastrow, A Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature, p. 957 (1903); גייגר, 'סַדָּן', בעמ' 301 (1969).
  14.   A. Murtonen, Hebrew in its West Semitic Setting: A Comparative Survey of Non-Masoretic Hebrew Dialects and Traditions, Part 1.Bb, p. 296 (1989). השוו הערך 'סַדָּן' ב'מאגרים', המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, שבו המילה משויכת לשורשה של סַד. כן ראו בר־אשר, שם, בעמ' 156 (2009).
  15.   ראו משה בר־אשר, תורת הצורות של לשון המשנה: פרקי מבוא ותצורות שם העצם, חלק ראשון, עמ' 1056 (2015). כן השוו יצחק גלוסקא, השפעת הארמית על לשון המשנה (חיבור לשם קבלת התואר "דוקטור לפילוסופיה", אוניברסיטת בר־אילן), עמ' 791-790 (1988).