סבר פנים

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סֶבֶר פָּנִים[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא סבר פנים
הגייה* sever panim
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש
דרך תצורה צירוף
נטיות
  1. מראה פנים והמבע שלהם.
    • הרמטכ"ל היוצא היה אדם בעל סבר פנים זעוף, לעומת הנכנס שסבר פניו נעים.

מקור[עריכה]

  • מקור הביטוי כנראה בארמית: "סבר אפי" (אונקלוס בראשית לא, ב). השורש ארמי סבר משמעותו מחשבה, ומכאן סבר פנים = מחשבת הפנים, הבעתם [1].
  • דומה למשמעות של הסבר - ביאור, פירוש. שהבעת הפנים מסבירה את יחסו ודעתו.

בלשון חז"ל: "והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" (משנה אבות א, או). בצורת הפועל הסביר פנים גם בלי התוספת "יפות" זו הכוונה: "כשם שאני הסברתי לך פנים כך אתה הסבר פנים לישראל" (תלמוד בבלי, ברכות סג ע"ב).

צירופים[עריכה]

ביטויים קרובים[עריכה]

ראו גם[עריכה]

  1. ר"ב פוזן, פרשגן בראשית, ירושלים תשע"ב, עמ' 577.