נתיב מים

נְתִיב מַיִם

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נתיב מים
הגייה*	netiv mayim
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	צרף
נטיות	ר׳ נְתִיבֵי מַיִם

1. עברית חדשה (ימאות) גוף מים פנימיים, כמו נהר או תעלה, שסירות וספינות יכולות להלך בו.

   • ”גם בדנמארק החלו נתיבי־המים לקפוא, והדבר מאיים לנתק את התחבורה הימית בין הים הבאלטי והים הצפוני.“ ("שערים", 1 בפברואר 1954, באתר עיתונות יהודית היסטורית)
   • "קטע התמזה הנשפך לים נמתח לפנינו כראשיתו של נתיב מים אינסופי." (ג'וזף קונרד, לב האפלה, פרק 1)

גיזרון

• תרגום שאילה מאנגלית: waterway ושפות אירופיות נוספות.
• האקדמיה ללשון העברית, מונחי גיאוגרפיה (תשי"ט, תשכ"א, תשכ"ה), 1959.

ניגודים

• נתיב ימי

תרגום

• אנגלית: waterway‏‏‏‏
• גרמנית: Wasserstraße‏, Wasserweg‏‏‏‏
• הולנדית: vaarweg‏‏‏‏
• ערבית: مَمَرّ مَائِيّ‏‎‏‏‏‏
• צרפתית: voie navigable‏‏‏‏
• רוסית: фарва́тер‏‏‏‏

ראו גם

• נתיב שיט
• נתיב ספנות
• נתיבה
• נתיבות הים
• ארחות ימים
• דרכי הים

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: Waterway