ספת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סָפַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ספת
שורש וגזרה ס־פ־ת
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל (א) חתך, קצץ, ביתר (וּבִפְרָט: דְּבַר מַאֲכָל); החליק קצוות של דבר, קָטַם עָקֳצָיו. (ב) חתך לפלחים וטבל במלח.
    • ”הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ אִסָּר זֶה – בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי, בּוֹרֵר וְאוֹכֵל; בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי, מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל; בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי, פּוֹרֵט וְאוֹכֵל; בְּאַבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי, סוֹפֵת וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ב, משנה ו)
    • ”חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת ולא יספות שבר ולא יסמוך בה כרעי המטה ולא יכסה בה את הכלים“ (תוספתא, מסכת שבתפרק יד, הלכה ב)
    • ”הזית שפצעו בידים טמאות – לא הוכשר. לסופתו במלח – ולא הוכשר. לידע אם יש בו שמן – לא הוכשר“ (תוספתא, מסכת טהרותפרק י, הלכה יא)

גיזרון[עריכה]

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • במשנה מעשרות: רמב"ם: לעט[1]. ר"ע ברטנורא ונוספים, כמשמעות 1. חתך. בתוספתא טהרות: ר"ש מקוצי: פוצע-מבקע מעט את הזיתים כדי שידבק בהם המלח. (כלומר שזו תכלית כוונת הסופת את הזיתים ולא משמעות המילה ספיתה)

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

הערת שוליים[עריכה]

  1. תרגום מערבית