ספת

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סָפַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ספת
שורש וגזרה ס־פ־ת
בניין פָּעַל (קַל)
  1. לשון חז"ל חתך חתיכה מדבר שלם. החליק קצוות של דבר וחתך עוקציו.
    • ”הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: הֵילָךְ אִסָּר זֶה – בְּעֶשֶׂר תְּאֵנִים שֶׁאָבוֹר לִי, בּוֹרֵר וְאוֹכֵל; בְּאֶשְׁכּוֹל שֶׁאָבוֹר לִי, מְגַרְגֵּר וְאוֹכֵל; בְּרִמּוֹן שֶׁאָבוֹר לִי, פּוֹרֵט וְאוֹכֵל; בְּאַבַטִּיחַ שֶׁאָבוֹר לִי, סוֹפֵת וְאוֹכֵל.“ (משנה, מסכת מעשרותפרק ב, משנה ו)
    • ”חבית שנשברה היא ושבריה ניטלין בשבת ולא יספות שבר ולא יסמוך בה כרעי המטה ולא יכסה בה את הכלים“ (תוספתא, מסכת שבתפרק יד, הלכה ב)
    • ”הזית שפצעו בידים טמאות – לא הוכשר. לסופתו במלח – ולא הוכשר. לידע אם יש בו שמן – לא הוכשר“ (תוספתא, מסכת טהרותפרק י, הלכה יא)
  2. עברית חדשה טבל מאכל והספיגו ברוטב.

גיזרון[עריכה]

  • מילה נדירה בלשון חז"ל. הגיזרון אינו ברור. משמעות 2. הנהוגה היום כנראה מלשון התוספתא בטהרות ופירושה. אך אין זו משמעות המילה. אמנם בתוספות (ע"ז נ' ע"ב) פירשו כך את המילה.

פרשנים מפרשים[עריכה]

  • במשנה מעשרות: רמב"ם: לעט . ר"ע ברטנורא: ועוד כמשמעות 1. חתך. בתוספתא טהרות: ר"ש מקוצי: פוצע-מבקע מעט את הזיתים כדי שידבק בהם המלח. (כלומר שזו תכלית כוונת הסופת את הזיתים ולא משמעות המילה ספיתה)
  • ”ספת לה צואה“ (בבלי, מסכת עבודה זרהדף נ, עמוד ב) רש"י : האכילָהּ. תוספות: הטביל לה.

נגזרות[עריכה]

תרגום[עריכה]

  • אנגלית: word‏‏‏‏