נכה רוח

נְכֵה רוּחַ

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	נכה רוח
הגייה*	nekhe ru'akh
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	ביטוי
נטיות	נ׳ נְכַת־רוּחַ, ר׳ נְכֵי־רוּחַ

1. שנגרמה לו עגמת נפש, ומצב רוחו ירוד.

   • ”...וְנֶאֱסְפוּ לְבָתֵּי תְפִלָה וּלְמִקְדְּשֵׁי אֵל עַנְוֵי אֶרֶץ וַחֲסִידֵי דוֹר וָדוֹר, כָּל-נְכֵה-רוּחַ וְכָל-שְׁבוּר לֵב בְּעַמָּיו“ (מוֹת דָּוִד, מאת ח"נ ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
   • ”ורום עינים ישפילו / ולהיטיב ישכילו / עם כל נכה רוח / אשר נפשו עליו תשוח“ (בואו חשבון, מאת שמואל יוסף פין, בפרויקט בן יהודה)
   • ”נכנס רענן, צעדיו נכונים – יוצא חבול, נכה-רוח.“ (איש יהודי, מאת אהרן מגד, בפרויקט בן יהודה)
   • ”לא ישו אלהים, אף לא ישו "מוכה-אלהים ומעונה". ש"בחבורתו נרפא" לאדם כולו, כי-אם ישו בר-לבב, נכה-רוח, פסיבי, חסר-תוקף, נטול-מעשה.“ (מָקוֹר וְתַרְגּוּם, מאת אלתר דרויאנוב, בפרויקט בן יהודה)
   • ”כל אלה קשי-היום ומזונבי פגעים ודוי: הם יהיו נכי-רוח או מרי-נפש, נחים או מתריסים, מתקדמים ונרתעים“ (הרהורים, מאת מתתיהו שהם, בפרויקט בן יהודה)

מקור

• מהתנ"ך: ”וְאֶת-כָּל-אֵלֶּה יָדִי עָשָׂתָה וַיִּהְיוּ כָל-אֵלֶּה נְאֻם-יְהוָה וְאֶל-זֶה אַבִּיט אֶל-עָנִי וּנְכֵה-רוּחַ וְחָרֵד עַל-דְּבָרִי.“ (ישעיהו סו, פסוק ב)

מילים נרדפות

• מר נפש
• מדוכא
• עצוב
• בעל לב שבור

ניגודים

• גאה
• שמח וטוב לב
• מרומם

תרגום

• אנגלית: contrite‏‏‏‏

ראו גם

• נכאה (נכאה רוח), נכאה לב)
• כהה (רוח כהה)