מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי - פועל
|
| כתיב מלא |
המתיק
|
| שורש וגזרה |
מ־ת־ק
|
| בניין |
הִפְעִיל
|
- לשון המקרא [מליצה] החזיק בפיו דיבורים ערבים לו ולא ספרם לאחר, או שסיפר לאיש סודו.
- ”אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ“ (תהלים נה, פסוק טו)
- ”אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ“ (איוב כ, פסוק יב)
- לשון חז"ל תיקן מאכל להיותו ערב לחיך. הסיר את מרירותו.
- {{צט/רבה|החיטין צריכין ליטחן, החרדל צריך למתק והתורמוסין להמתיק|ויקרא רבה פרשת שמיני פרשה יא
- {{צט/רבה|ר' אליעזר המודעי אומר של זית היה מ"מ עץ מר היה והמתיק המים המרים |שמות רבה פרשת בשלח פרשה כג
- {{צט|אבל ממתיקין את החרדל בגחלת אין נופחין במפוח אבל נופחין בשפופרת אין עושין את השפוד ואין מחדדין אותו | תוספתא מסכת ביצה (יום טוב) (ליברמן) פרק ג
- הוסיף טעם מתוק למאכל. או ריח מתוק לבושם.
- בהשאלה: שיפר מצב לטוב ונעים. היקל תחושה קשה או איום מפחיד.
- בתיקונים שערך המקובל הצדיק המתיק את הדינים (לשון המקובלים)
- לאחר הבעת החרטה, השופט המתיק את עונשו.
| השורש מתק
|
|
השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.
| מ־ת־ק
|
עבר
|
הווה/בינוני
|
עתיד
|
ציווי
|
שם הפועל
|
| קַל
|
מָתַק
|
מָתֵק
(ב׳ פעוּל: מָתוֹק)
|
יִמְתָּק
|
מְתָק
|
לְמְתוֹק
|
| נִפְעַל
|
נִמְתַּק
|
נִמְתָּק
|
יִמָּתֵק
|
הִמָּתֵק
|
לְהִמָּתֵק
|
| הִפְעִיל
|
הִמְתִּיק
|
מַמְתִּיק
|
יַמְתִּיק
|
הַמְתֵּק
|
לְהַמְתִּיק
|
| הֻפְעַל
|
הֻמְתַּק
|
מֻמְתָּק
|
יֻמְתָּק
|
-אין-
|
-אין-
|
| פִּעֵל
|
מִתֵּק
|
מְמַתֵּק
|
יְמַתֵּק
|
מַתֵּק
|
לְמַתֵּק
|
| פֻּעַל
|
מֻתַּק
|
מְמֻתָּק
|
יְמֻתָּק
|
-אין-
|
-אין-
|
| הִתְפַּעֵל
|
הִתְמַתֵּק
|
מִתְמַתֵּק
|
יִתְמַתֵּק
|
הִתְמַתֵּק
|
לְהִתְמַתֵּק
|
| |
|
