המתיק

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

הִמְתִּיק[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא המתיק
שורש וגזרה מ־ת־ק
בניין הִפְעִיל
  1. לשון המקרא [מליצה] החזיק בפיו דיבורים ערבים לו ולא ספרם לאחר, או שסיפר לאיש סודו.
    • ”אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ“ (תהלים נה, פסוק טו)
    • ”אִם תַּמְתִּיק בְּפִיו רָעָה יַכְחִידֶנָּה תַּחַת לְשׁוֹנוֹ“ (איוב כ, פסוק יב)
  2. לשון חז"ל תיקן מאכל להיותו ערב לחיך. הסיר את מרירותו.
    • {{צט/רבה|החיטין צריכין ליטחן, החרדל צריך למתק והתורמוסין להמתיק|ויקרא רבה פרשת שמיני פרשה יא
    • {{צט/רבה|ר' אליעזר המודעי אומר של זית היה מ"מ עץ מר היה והמתיק המים המרים |שמות רבה פרשת בשלח פרשה כג
    • {{צט|אבל ממתיקין את החרדל בגחלת אין נופחין במפוח אבל נופחין בשפופרת אין עושין את השפוד ואין מחדדין אותו | תוספתא מסכת ביצה (יום טוב) (ליברמן) פרק ג
  3. הוסיף טעם מתוק למאכל. או ריח מתוק לבושם.
  4. בהשאלה: שיפר מצב לטוב ונעים. היקל תחושה קשה או איום מפחיד.
    • בתיקונים שערך המקובל הצדיק המתיק את הדינים (לשון המקובלים)
    • לאחר הבעת החרטה, השופט המתיק את עונשו.

גיזרון[עריכה]

צירופים[עריכה]

נגזרות[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

השורש מתק

השורש מ־ת־ק הוא שורש מגזרת השלמים.

נטיות הפעלים[עריכה]

מ־ת־ק עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל מָתַק מָתֵק

(ב׳ פעוּל: מָתוֹק)

יִמְתָּק מְתָק לְמְתוֹק
נִפְעַל נִמְתַּק נִמְתָּק יִמָּתֵק הִמָּתֵק לְהִמָּתֵק
הִפְעִיל הִמְתִּיק מַמְתִּיק יַמְתִּיק הַמְתֵּק לְהַמְתִּיק
הֻפְעַל הֻמְתַּק מֻמְתָּק יֻמְתָּק -אין- -אין-
פִּעֵל מִתֵּק מְמַתֵּק יְמַתֵּק מַתֵּק לְמַתֵּק
פֻּעַל מֻתַּק מְמֻתָּק יְמֻתָּק -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְמַתֵּק מִתְמַתֵּק יִתְמַתֵּק הִתְמַתֵּק לְהִתְמַתֵּק