משיח

מָשִׁיחַ[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	משיח
הגייה^*	mashiach
חלק דיבר	תואר
מין	זכר
שורש	מ־ש־ח
דרך תצורה	משקל קָטִיל
נטיות	נ׳ (לא בשימוש) מְשִׁיחָה. ר׳ מְשִׁיחִים נ"י מְשִׁיחַ־ מְשִׁיחוֹ מְשִׁיחָהּ מְשִׁיחָם. נ"ר מְשִׁיחֵי־ מְשִׁיחָיו מְשִׁיחֶיהָ מְשִׁיחֵיהֶם

לשון המקרא מה שנמרח עליו שמן.
- ”כִּי שָׁם נִגְעַל מָגֵן גִּבּוֹרִים מָגֵן שָׁאוּל בְּלִי מָשִׁיחַ בַּשָּׁמֶן“ (שמואל ב׳ א, פסוק כא)
לשון המקרא אדם נבחר. שנועד לתפקיד רם מעלה ונמשח לשם כך בשמן המשחה או שמן חלופי מקובל.
- ”אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם וְהִקְרִיב עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא פַּר בֶּן בָּקָר תָּמִים“ (ויקרא ד, פסוק ג)
- ”אַל תִּגְּעוּ בִמְשִׁיחָי וְלִנְבִיאַי אַל תָּרֵעוּ“ (תהלים קה, פסוק טו)
- ”יָצָאתָ לְיֵשַׁע עַמֶּךָ לְיֵשַׁע אֶת מְשִׁיחֶךָ מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע עָרוֹת יְסוֹד עַד צַוָּאר סֶלָה“ (חבקוק ג, פסוק יג)
[יהדות, נצרות] (בה' הידיעה) כינוי למלך העתיד למלוך על ישראל ולגואלם באחרית הימים.
- להביא לימות המשיח

שורש מקראי מהפועל משח.
מצרית קדומה - מְשְׂחֲת msḥt בהוראת , "למרוח בשמן" מושאל גם לגעז,וערבית: משח-msḥ ^[1].

ערך בוויקיפדיה: משיח

↑ msḥt - עמ'296. Toponymy on the Periphery:Placenames of the Eastern Desert, Red Sea, and South Sinai" - Julien Charles Cooper ,2015