אזמל

אִזְמֵל[עריכה]

לשון חז"ל סכין, בעיקר של מנתחים.
- ”אִם יֵשׁ בַּסַּכִּין מְלֹא צַוָּאר [...] אֲפִלּוּ בְאִזְמֵל, כְּשֵׁרָה.“ (משנה, מסכת חולין – פרק ב, משנה ג)
- ”אין בשר המת מרגיש באיזמל.“ (בבלי, מסכת שבת – דף יג, עמוד ב)
לשון חז"ל כלי יד המשמש לחציבה, חיתוך או חריטה בחמרים קשים, כגון עץ, אבן או מתכת; בדרך כלל בעזרת פטיש.
- ”הַמַּעֲצָד, וְהָאִזְמֵל, וְהַמַּפְסֶלֶת, וְהַמַּקְדֵּחַ, שֶׁנִּפְגְּמוּ, טְמֵאִים.“ (משנה, מסכת כלים – פרק יג, משנה ד)