המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל. המילה קרובה לשורש ז־מ־ם.
לדעת Gesenius ואבן-שושן[1], הפועל יָזַם לא באמת מופיע בפסוק לעיל, או בכלל במקרא, וקריאה זו נובעת מבלבול .הכוונה בפסוק היא בשורש ז-מ-ם והניקוד המקובל היה יִזְּמוּ (הם יִזְּמוּ, צורת העתיד\אימפרפקט של ז-מ-ם[2] שבה האות יו''ד היא תחילית ולא חלק מהשורש), אך הניקוד הכתוב יָזְמוּ גרם לרושם שמדובר בצורת העבר (הם יָזְמוּ) של י-ז-ם, עם האות יו''ד חלק מהשורש. ואכן מקורות מחקר הטקסט מנתחים את המילה כצורת האימפרפקט של ז-מ-ם, ולא כפרפקט של י-ז-ם, שורש שלא קיים[3].
הפועל "יָזַם" נוטה על דרך הפעלים בגזרת פ"נ בעתיד, בציווי ובשם הפועל: אֶזֹּם, תִּזֹּם, יְזֹם, לִזֹּם. ראו החלטה 3.4 בדקדוק של האקדמיה ללשון העברית, כלל א, סעיף 3.
ערך בוויקיפדיה: יזם