שיחה:מעדן

תוכן הדף אינו נתמך בשפות אחרות.
מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

שינוי אחרון[עריכה]

  • CrescentStorm הסיבה שהוספתי היא בגלל הפסוק "יסר בנך ויניחך ויתן מעדנים לנפשך" וכי הפסוק אומר חַנֵּךְ את בנך כדי שיאכיל אותך אוכל משובח וטעים?? ודאי שלא! אלא שיהיה ילד טוב וינעים את שיבתך... נכון שהיום מעדן זה שם עצם מיוחד למאכל. (בכלל לא מסתדר לי שהמילה תהיה מיוחדת לזה במקרא, פשוט למה שתקרה כזו תופעה שמהפועל עידן יגזר שם עצם נבדל כל כך? מלבד הפסוק הנ"ל שמוכיח) זה מזכיר לי את המילה מפעל "לכו חזו מפעלות.." "נותן לרשע רע כמפעלו" פשוט צורת שם למה שנפעל והיום זה שם עצם מאוד מסוים בית חרושת. כל כך הרבה ערכים כתובים לפי העברית של המאה האחרונה גם אם לפעמים בדייקנות יפה אבל מנותקת ממקורות השפה..וזה מה שמרגיז לי את קצות העצבים וגורם לי כנראה להיות ער בשעה זו :) --אליצור יחיא (שיחה) 04:42, 28 באוגוסט 2019 (IDT) אור לכ"ז מנחם אב 4.42 בבוקר.[תגובה]
ראשית, לגבי מפעל, החלת המשמעות המודרנית על המקרא היא אנכרוניזם והמשמעות המקורית קיימת בצירוף "מפעל חיים"; שנית, המשמעות של מעדן כמאכל גם ככה קיימת במקרא, אז למה לא להחיל את הפירוש הנ"ל. הרי נאמר ”אַל-תַּשְׁלִיכֵנִי לְעֵת זִקְנָה כִּכְלוֹת כֹּחִי אַל-תַּעַזְבֵנִי.“ (תהלים עא, פסוק ט) וגם כיום להורים רבים ישנה הפנטזיה שצאצאיהם יכלכלו אותם בערוב ימיהם... אז, כן, ”טוֹב פַּת חֲרֵבָה וְשַׁלְוָה-בָהּ וּבַיִת מָלֵא זִבְחִים אַף יוֹתֵר.“ (משלי יז, פסוק א) CrescentStorm (שיחה) 14:55, 28 באוגוסט 2019 (IDT)[תגובה]