מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | מחבוא |
| הגייה* | makhvo |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ח־ב־א |
| דרך תצורה | משקל מַקְטוֹל |
| נטיות | ר׳ מַחְבוֹאִים |
- מקום נסתר מהעין (בו נמצא דבר שאין רוצים שימצאו אותו).
- ”וּרְאוּ וּדְעוּ מִכֹּל הַמַּחֲבֹאִים אֲשֶׁר יִתְחַבֵּא שָׁם וְשַׁבְתֶּם אֵלַי אֶל-נָכוֹן[...]“ (שמואל א׳ כג, פסוק כג)
- ”אם היתה במחבא והגיע שעת וסתה ולא בדקה הרי זו טהורה מפני שחרדה מסלקת את הדמים“ (משנה, מסכת נידה – פרק ד, משנה ז)
- המילה מופיעה במקרא פעם אחת בלבד, בפסוק לעיל.
