מלפפון

מְלָפְפוֹן

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מלפפון
הגייה^*	melafefon
חלק דיבר	שם־עצם
מין	זכר
שורש
דרך תצורה	שאילה מלועזית
נטיות	ר׳ מְלָפְפוֹנִים 'או׳ מְלָפְפוֹנוֹת; מְלָפְפוֹן־, ר׳ מְלָפְפוֹנֵי־

צמח מטפס ממשפחת הדלועים, אשר לפריו קליפה ירוקה ובשר ירקרק פריך. שמו המדעי קשוא הגינה.
- ”וּבַיָרָק – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
- ”מְלָפְפוֹן צָמַח בַּגַּן / מְלָפְפוֹן יָרֹק“ (מְלָפְפוֹן יָרֹק, מאת לוין קיפניס בזֶמֶרֶשֶׁת)

לשון חז"ל מיוונית: mēlopépōn) μηλοπέπων) – מלון; צרוף של mêlon) μῆλον) – תפוח, עם pépōn) πέπων) – בשל.

המלפפון שבלשון חז"ל הוא המלון כמו ביוונית: "לשלמה נאה לומר, שלא חִסר משולחנו כלום [...] אפילו קרח בתמוז ומלפפנון בניסן" (מדרש תנחומא, שמות, פרשת יתרו, סימן ז), אולם המפרשים בימי הביניים זיהו אותו עם הפרי הנקרא מלפפון בימינו, אולי בגלל הופעתו במשנה בצמוד לקשוא: ”הַקִּשּׁוּת וְהַמְּלָפְפוֹן, אֵינָם כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ב).