קשוא
מראה
קִשּׁוּא
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | קישוא |
הגייה* | kishu |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | זכר |
שורש | ק־שׁ־י/ה |
דרך תצורה | משקל קִטּוּל |
נטיות | ר׳ קִשּׁוּאִים; קִשּׁוּא־, ר׳ קִשּׁוּאֵי־ |
- ירק ממשפחת הדלועיים. צורתו גלילית מאורכת, אורכו 10 ס"מ עד 25 ס"מ; נאכל מבושל או אפוי, לפני הבשלתו.
- ”זָכַרְנוּ אֶת הַדָּגָה אֲשֶׁר נֹאכַל בְּמִצְרַיִם חִנָּם; אֵת הַקִּשֻּׁאִים וְאֵת הָאֲבַטִּחִים וְאֶת הֶחָצִיר וְאֶת הַבְּצָלִים וְאֶת הַשּׁוּמִים“ (במדבר יא, פסוק ה)
- ”וּבַיָרָק – הַקִּשּׁוּאִים, וְהַדְּלוּעִים, וְהָאֲבַטִּיחִים, וְהַמְּלָפְפוֹנוֹת, הַתַּפּוּחִים, וְהָאֶתְרוֹגִין – חַיָּבִים גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים.“ (משנה, מסכת מעשרות – פרק א, משנה ד)
- קישוא הוא צמח נוח לגידול באקלים ממוזג.
גיזרון
[עריכה]- המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל, וכמקובל על החוקרים והבוטנאים מתייחסת היא אל הירק הקרוי היום מלפפון. הקישוא המוכר כיום מוצאו מאמריקה.
- בשפות שמיות שונות מצויות מקבילות למילה, כגון: אכדית: kiššu, ארמית סורית: ܩܰܛܽܘܬܳܐ (קטותא, חילוף ט/ת כהידמות חלקית בנחציות), ערבית: قُثَّاء (קֻתָּ'אא) וחילופה كُوسَا (כּוּסָא), געז: ḳʷəsay) ቍሳይ). ייתכן שבמקור משומרית: ukuš2
- המילה מופיעה גם בשפות לא שמיות, כגון יוונית: síkuos) σίκυος), לטינית: cucumis, ארמנית: sex) սեխ) ופרוטו־סלבית: tyky*
נגזרות
[עריכה]מילים נרדפות
[עריכה]תרגום
[עריכה]
|
ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה] ערך בוויקיפדיה: קישוא |
טקסונומיה בוויקימינים: Cucurbita pepo |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קישואים |
- "קישוא", לקסיקון Brown-Driver-Briggs (סטרונג: 7180)