דלעת

דְּלַעַת

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	דלעת
הגייה*	dla'at
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ד־ל־ע
דרך תצורה
נטיות	ר׳ דְּלוּעִים

דלועים (2)

חלק מסוגי הדלועיים (1)

1. לשון חז"ל כל צמח ממשפחת הדלועיים.
2. פרי דלעת גדול בצבע צהוב־כתום, נאכל מבושל; הזרעים לבנים, שטוחים ותוכם נאכל.

   • "והלכתא מגלח (חלק) כדלעת" (בבלי, מסכת סוטה – דף טז, עמוד א)
   • "הצנון והנפוץ, החרדל והלפסן, ודלעת יונית עם המצרית והרמוצה, אף על פי שדומין זה לזה, כלאים זה בזה" (משנה כלאים א ה)
   • בליל כל הקדושים נהוג להפוך את הדלעת לפרצוף, ולהציב בתוכה נר דולק.

צירופים

• דלעת הבקבוק
• דְּלַעַת־הַגִּנָּה
• דְּלַעַת־גְּדוֹלָה
• דְּלַעַת־הַשָּׂדֶה

תרגום

איטלקית: zucca‏‏‏‏ אירית: puimcín‏‏‏‏ אנגלית: gourd‏‏‏‏ pumpkin‏‏‏‏ ארמית: קרא בולגרית: тиква‏‏‏‏ גאורגית: კვახი‏, გოგრა‏‏‏‏ גרמנית: Kürbis‏‏‏‏ הולנדית: pompoen‏‏‏‏ ספרדית: ayote, calabaza, zapallo‏‏‏‏ ערבית: قرع‏‏‏‏ פולנית: dynia‏‏‏‏ פורטוגזית: abóbora‏‏‏‏ פינית: kurpitsa‏‏‏‏ צרפתית: citrouille‏‏‏‏ רוסית: тыква‏‏‏‏

מידע נוסף

• האקדמיה ללשון העברית (ישיבת מליאה מכ"ד באדר תשס"א) מעדיפה את צורת הרבים דְּלוּעִים ולא "*דְּלָעוֹת" (על דרך "פְּקַעַת" - "פְּקָעוֹת"). ראו "אקדם" גיליון 19.

ראו גם

• דלורית
• קישוא

קישורים חיצוניים

ערך בוויקיפדיה: דלעת

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דלעת