דלעת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דְּלַעַת[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | דלעת |
הגייה* | dla'at |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ד־ל־ע |
דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ דְּלוּעִים |
- לשון חז"ל (יש לשכתב פירוש זה): כל צמח ממשפחת הדלועים.
- ”הַצְּנוֹן וְהַנָּפוּץ, הַחַרְדָּל וְהַלַּפְסָן, וּדְלַעַת יְוָנִית עִם הַמִּצְרִית וְהָרְמוּצָה, אַף עַל פִּי שֶׁדּוֹמִין זֶה לָזֶה, כִּלְאַיִם זֶה בָזֶה.“ (משנה, מסכת כלאים – פרק א, משנה ה)
- ”מְחַתְּכִין אֶת הַדְּלוּעִין לִפְנֵי הַבְּהֵמָה, וְאֶת הַנְּבֵלָה לִפְנֵי הַכְּלָבִים.“ (משנה, מסכת שבת – פרק כד, משנה ד)
- ”והלכתא מגלח (חלק) כדלעת“ (בבלי, מסכת סוטה – דף טז, עמוד א)
- פרי דלעת גדול בצבע צהוב־כתום, נאכל מבושל; הזרעים לבנים, שטוחים ותוכם נאכל.
- בליל כל הקדושים נהוג להפוך את הדלעת לפרצוף, ולהציב בתוכה נר דולק.
גזרון[עריכה]
- 1: ערבית, בהגיית דַלֲאע دُلَّاع בהוראת אבטיח .
צירופים[עריכה]
תרגום[עריכה]
מידע נוסף[עריכה]
- האקדמיה ללשון העברית (ישיבת מליאה מכ"ד באדר תשס"א) מעדיפה את צורת הרבים דְּלוּעִים ולא "*דְּלָעוֹת" (על דרך "פְּקַעַת" - "פְּקָעוֹת"). ראו "אקדם" גיליון 19.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |