מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
מיוחד
|
| הגייה* |
meyukhad
|
| חלק דיבר |
תואר
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
י־ח־ד
|
| דרך תצורה |
משקל מְקֻטָּל
|
| נטיות |
נ׳ מְיֻחֶדֶת, ר׳ מְיֻחָדִים, נ"ר מְיֻחָדוֹת
|
- לשון חז"ל שהובדל והופרש מן הכלל לעמוד לבדו. מיוחד ל־ להשתייך רק לדבר מסוים.
- ”זֶה הַכְּלָל, כָּל שֶׁמְּלַאכְתּוֹ מְיֻחֶדֶת לַעֲבֵרָה, אָסוּר; לְאִסּוּר וּלְהֶתֵּר, מֻתָּר.“ (משנה, מסכת שביעית – פרק ה, משנה ו)
- ”רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵין מְמִירִים אֶלָּא אֶחָד בְּאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כז, פסוק י), וְהָיָה־הוּא וּתְמוּרָתוֹ, מַה הוּא מְיֻחָד, אַף תְּמוּרָתוֹ מְיֻחָדֶת.“ (משנה, מסכת תמורה – פרק א, משנה ב)
- ”מָה אִם חֲלֵב הָאִשָּׁה שֶׁאֵינוֹ מְיֻחָד אֶלָּא לַקְּטַנִּים, מְטַמֵּא לְרָצוֹן וְשֶׁלֹּא לְרָצוֹן?!“ (משנה, מסכת מכשירין – פרק ו, משנה ח)
- לשון חז"ל מובדל מופרש מן הכלל בתכונות שונות. בעל תכונות שאינן נפוצות.
- ”מַה שִּׂמְלָה מְיֻחֶדֶת שֶׁיֶּשׁ בָּהּ סִימָנִים וְיֶשׁ לָהּ תּוֹבְעִים, אַף כָּל דָּבָר שֶׁיֶּשׁ בּוֹ סִימָנִים וְיֶשׁ לוֹ תוֹבְעִים חַיָּב לְהַכְרִיז.“ (משנה, מסכת בבא מציעא – פרק ב, משנה ה)
- [עממי] המתאפיין בהצטיינות בהשוואה לאחרים.
- ”הֲרֵי עָלַי מִנְחָה, יָבִיא אֵיזוֹ שֶׁיִּרְצֶה; רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, יָבִיא מִנְחַת הַסֹּלֶת שֶׁהִיא מְיֻחֶדֶת שֶׁבַּמְּנָחוֹת.“ (משנה, מסכת מנחות – פרק יג, משנה א)
- (יש לשכתב פירוש זה): (לשון נקייה) הקשור למוגבלויות, בפרט לקויות למידה ומוגבלויות שכליות או נפשיות.
- להגדרה זו אין משפט מדגים. אתם מוזמנים לתרום לוויקימילון ולהוסיף אותו.
רשימה של ערכים שיש להוסיף להם משפטים מדגימים תמצאו כאן.
- מהפועל יִחֵד.
- שורש י־ח־ד שמשותף לבטא את היחיד וגם את האיחוד. מן אחד.
מילים נרדפות[עריכה]
