חשמל: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכה של 88.152.198.76 (שיחה) לעריכה האחרונה של גיא
אין תקציר עריכה
שורה 5: שורה 5:
|חלק דיבר=שם־עצם
|חלק דיבר=שם־עצם
|מין=זכר
|מין=זכר
|שורש=[[:קטגוריה:חשמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם)
|שורש=[[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]] (גזור שם)
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
|נטיות=ר' חַשְׁמַלִּים
}}
}}
שורה 15: שורה 15:
#:* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])
#:* "ותבנית '''חשמלים''' ואראלי שיש ולכל חזיונות היוונים והרומאים במשלים עתיקים ובהגדות נושנות" ([http://www.benyehuda.org/sokolov/019.html "מכתבים מאיטליה"], [[w:נחום סוקולוב|נחום סוקולוב]])


===אטימולוגיה===
===גיזרון===
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{תעתיק|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{תעתיק|ešmarū}} (זהב לבן), {{תעתיק|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.
* המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: {{יוניקוד|ḫašmānu}} (אבן כחלחלה), {{יוניקוד|ešmarū}} (זהב לבן), {{יוניקוד|elmēšu}} (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).</br>ב[[w:תרגום השבעים|תרגום השבעים]] תורגמה המילה כ־{{יוונית|ἤλεκτρον|electron}}, כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור [[ענבר]]. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה ב[[אלקטרוניקה]]). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה [[w:יהודה לייב גורדון|יהודה לייב גורדון]] בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.


===פרשנים מפרשים===
===פרשנים מפרשים===
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש".
* רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
* מצודת דוד: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא...וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון".
* מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא <small>[...]</small> וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
* מצודת ציון: "הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור".
* מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת <small>(קהלת ג, ז)</small> ומל הוא מלשון מלה ודבור."
* תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות במתניתא תנא עתים חשות עתים ממללות בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות".
* תלמוד בבלי: "'''ח'''יות א'''ש''' מ'''מל'''לות, במתניתא תנא: עתים '''חש'''ות עתים מ'''מל'''לות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות."


===צירופים===
===צירופים===
* [[ארון חשמל]]
* [[הפסקת חשמל]]
* [[הפסקת חשמל]]
* [[חשמל סטטי]]
* [[חשמל סטטי]]
* [[מטען חשמלי]]
* [[מכת חשמל]]
* [[מכת חשמל]]
* [[עמוד חשמל]]
* [[עמוד חשמל]]

===נגזרות===
* [[חשׁמל (שורש)|ח־שׁ־מ־ל]]
* [[חשמלאי]]
* [[חשמלי]]


===מילים נרדפות===
===מילים נרדפות===
שורה 45: שורה 50:
* הולנדית: {{ת|הולנדית|elektriciteit}}
* הולנדית: {{ת|הולנדית|elektriciteit}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ηλεκτρισμός}}
* יוונית: {{ת|יוונית|ηλεκτρισμός}}
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטריציטעט}}
* יידיש: {{ת|יידיש|עלעקטריציטעט}} (הגייה: elektritsitet)
* יפנית: {{ת|יפנית|電気}} (הגייה: denki)
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}}
|
|
* מלאית: {{ת|מלאית|വൈദ്യുതി}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}}
* סלובנית: {{ת|סלובנית|elektrika}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electricidad}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electricidad}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرباء|كهربائية|كهربية}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرباء}} (הגייה: כַּהְרַבָּאא)
* פולנית: {{ת|פולנית|elektryczność}}
* פולנית: {{ת|פולנית|elektryczność}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eletricidade}}
* פורטוגלית: {{ת|פורטוגלית|eletricidade}}
שורה 62: שורה 68:
===ראו גם===
===ראו גם===
* [[ברק]]
* [[ברק]]
* [[חשמלאות]]
* [[חשמלי]]
* [[מגנט]]
* [[מגנט]]


שורה 69: שורה 73:
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}
{{מיזמים|ויקיפדיה=חשמל|ויקישיתוף=Category:Electricity|שם ויקישיתוף=חשמל}}


{{שורש|חשמל}}
{{שורש|חשׁמל}}

[[קטגוריה:חידושי לשון]]
[[קטגוריה:חידושי לשון]]
[[קטגוריה:חשמל|*]]


==חִשְׁמֵל==
==חִשְׁמֵל==
שורה 85: שורה 91:
#:* השיר הזה פשוט '''מחשמל'''!
#:* השיר הזה פשוט '''מחשמל'''!


===אטימולוגיה===
===גיזרון===
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].


שורה 94: שורה 100:
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrificar}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrificar}}
|
|
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}} (הגייה: כַּהְרַבַּ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrifier}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrifier}}
}}
}}
שורה 102: שורה 108:
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrocutar}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|electrocutar}}
|
|
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}}
* ערבית: {{ת|ערבית|كهرب}} (הגייה: כַּהְרַבַּ)
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrocuter}}
* צרפתית: {{ת|צרפתית|électrocuter}}
}}
}}
שורה 113: שורה 119:
* גרמנית: {{ת|גרמנית|erregen}}
* גרמנית: {{ת|גרמנית|erregen}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bramar}}
* ספרדית: {{ת|ספרדית|bramar}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أثار}}
* ערבית: {{ת|ערבית|أثار}} (הגייה: אַתָ'ארַ)
}}
}}


שורה 121: שורה 127:
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]


{{שורש|חשמל}}
{{שורש|חשׁמל}}


==חֻשְׁמַל==
==חֻשְׁמַל==
שורה 136: שורה 142:
#:* '''חושמלתי''' עקב יופיה הרב.
#:* '''חושמלתי''' עקב יופיה הרב.


===אטימולוגיה===
===גיזרון===
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].
* נגזר משם־העצם [[#חַשְׁמַל|חשמל]].


שורה 142: שורה 148:
'''הועבר דרכו זרם חשמלי:'''
'''הועבר דרכו זרם חשמלי:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تكهرب}}
* ערבית: {{ת|ערבית|تكهرب}} (תַכַּהְרַבַּ)
'''נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:'''
'''נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:'''
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrocuted}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrocuted}}
שורה 148: שורה 154:
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified|thrilled|excited}}
* אנגלית: {{ת|אנגלית|electrified|thrilled|excited}}


{{שורש|חשמל}}
{{שורש|חשׁמל}}


[[קטגוריה:חוק ומשפט]]
[[קטגוריה:חוק ומשפט]]

גרסה מתאריך 03:29, 11 באוקטובר 2007

חַשְׁמַל

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא חשמל
הגייה* khashmal
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש ח־שׁ־מ־ל (גזור שם)
דרך תצורה {{{דרך תצורה}}}
נטיות ר׳ חַשְׁמַלִּים
ניצוצות חשמל
  1. צורת אנרגיה שמקורה במשיכה בין סוגי חלקיקים ובדחייתם זה מזה.
    • ישנם אמצעים ידועים רבים להפיק חשמל: ביקוע גרעיני, טחנות רוח, סכרים, תאים סולריים ועוד.
    • "פתאם קפץ ממקומו כאילו נגע בו זרם החשמל; פניו הלבינו והוא רועד כלו" ("מעצר וממשפט", ישעיהו ברשדסקי)
  2. ארכאי מלאך, ישות על־טבעית שמטרתה לשרת את האל.

גיזרון

  • המילה מופיעה במקרא שלוש פעמים, פעם אחת בצורת חַשְׁמַלָה. כל המופעים נוגעים להתגלות האלוהים ועוקבים למילה "כעין". המשמעות המקראית המדויקת איננה ברורה, אך מוסכם על רוב החוקרים שמדובר בדבר־מה נוצץ. חלק מן הפירושים שהוצעו מבוססים על השוואה למילים אכדיות: ḫašmānu (אבן כחלחלה), ešmarū (זהב לבן), elmēšu (אבן יקרה הזוהרת באור צהוב).
    בתרגום השבעים תורגמה המילה כ־electron) ἤλεκτρον), כנראה במשמעות תערובת כסף וזהב לבן, אך מאוחר יותר היא שימשה לתיאור ענבר. השם electricity ניתן לצורת האנרגיה במאה השבע־עשרה (ראו בעניין זה האטימולוגיה באלקטרוניקה). בהשראת התגלגלות המילה בלעז חידש את המילה חַשְׁמַלָה יהודה לייב גורדון בשירו "שני יוסף בן שמעון": "הָאוֹר, הַחֹם, הַקִּיטוֹר, הַחַשְׁמַלָּה". בהערה לשיר כתב: "כוונתי להכוח הטבעי הנקרא עלעקטריציטעט, שכן תרגום היווני של חשמל הוא עלעקטרא". את המילה חַשְׁמַל ביקש גורדון לחדש לעניין אחר, אך החידוש נקלט בצורתו הנוכחית.

פרשנים מפרשים

  • רש"י: "כעין החשמל - חשמל מלאך ששמו כך וכעין גוון שלו ראה מתוך האש."
  • מצודת דוד: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן עד שכמעט לא יוכל העין להשיגו כמו שהיא [...] וגם חשמל היא מלה מורכבת חש מל שראוי לחשות ולשתוק מן המלול והדבור בו כי אין לתארו בשום דמיון."
  • מצודת ציון: "החשמל - הוא הזך אשר באש המנוקה מן העשן, אף היא מלה מורכבת חש מל וחש הוא ענין שתיקה כמו עֵת לַחֲשׁוֹת (קהלת ג, ז) ומל הוא מלשון מלה ודבור."
  • תלמוד בבלי: "חיות אש ממללות, במתניתא תנא: עתים חשות עתים ממללות - בשעה שהדיבור יוצא מפי הקב"ה חשות ובשעה שאין הדיבור יוצא מפי הקב"ה ממללות."

צירופים

נגזרות

מילים נרדפות

תרגום

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: חשמל
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: חשמל


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חִשְׁמֵל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חשמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פִּעֵל
  1. העביר זרם חשמלי.
    • הזהרתי אותה שכבלים חשופים עלולים לחשמל.
  2. חוק ומשפט הרג באמצעות העברת זרם חשמלי.
    • כיום רוב מדינות ארצות־הברית אינן מחשמלות נידונים למוות אלא נוקטות בשיטות המתה אחרות.
  3. בהשאלה ריגש, הסעיר.
    • השיר הזה פשוט מחשמל!

גיזרון

תרגום

העביר זרם חשמלי:

  • ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
  • צרפתית: électrifier‏‏‏‏

הרג בזרם חשמלי:

  • ערבית: كهرب‏‏‏‏ (הגייה: כַּהְרַבַּ)
  • צרפתית: électrocuter‏‏‏‏

ריגש:

  • גרמנית: erregen‏‏‏‏
  • ספרדית: bramar‏‏‏‏
  • ערבית: أثار‏‏‏‏ (הגייה: אַתָ'ארַ)

ראו גם


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.

חֻשְׁמַל

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא חושמל
שורש וגזרה ח־שׁ־מ־ל, מרובעים
בניין פֻּעַל
  1. הועבר דרכו זרם חשמלי.
    • למרות הוראות הבטיחות הוא נגע בשקע בידו הרטובה - וחושמל.
  2. חוק ומשפט נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו.
    • הרוצח חושמל לאחר שבית־המשפט גזר עליו עונש מוות.
  3. בהשאלה שולהב, הוסער.
    • חושמלתי עקב יופיה הרב.

גיזרון

תרגום

הועבר דרכו זרם חשמלי:

נהרג לאחר העברת זרם חשמלי בגופו:

שולהב:


השורש חשׁמל

השורש ח-שׁ-מ-ל הוא שורש מגזרת המרובעים.

ניתוח דקדוקי לשורש
משמעות עיקרית העברת אלקטרונים בשדה מוליך.
גזרה
הופיע לראשונה בלשון עברית חדשה

נטיות הפעלים

ח-שׁ-מ-ל עבר הווה/בינוני עתיד ציווי שם הפועל
קַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
נִפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הִפְעִיל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
הֻפְעַל -אין- -אין- -אין- -אין- -אין-
פִּעֵל חִשְׁמֵל מְחַשְׁמֵל יְחַשְׁמֵל חַשְׁמֵל לְחַשְׁמֵל
פֻּעַל חֻשְׁמַל מְחֻשְׁמָל יְחֻשְׁמַל -אין- -אין-
הִתְפַּעֵל הִתְחַשְׁמֵל מִתְחַשְׁמֵל יִתְחַשְׁמֵל הִתְחַשְׁמֵל לְהִתְחַשְׁמֵל

גיזרון

  • הפועל נגזר ממילה מקראית חשמל.