מגבעת

מִגְבַּעַת[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא	מגבעת
הגייה^*	migba׳at
חלק דיבר	שם־עצם
מין	נקבה
שורש	ג־ב־ע
דרך תצורה	משקל מִקְטֶלֶת
נטיות	ר׳ מִגְבָּעוֹת; מִגְבַּעַת־, ר׳ מִגְבְּעוֹת־

מגבעת

כובע בעל תיתורה שמרכזו מוגבה ומעוגל. המגבעת היא פריט לבוש לגברים – בעבר שימשה בעיקר גברים עירוניים וכיום בעיקר גברים במגזר החרדי.
- ”והוא לבוש בגדים שחורים ומעיל קיץ לבן-כהה עליהם ועל ראשו מגבעת שחורה, נמוכה ועגולת השוליים.“ (במליצה ובחיים, מאת בן-אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
לשון המקרא כיסוי ראש גבוה. שימש לכוהנים.
- ”וּמִגְבָּעוֹת תַּעֲשֶׂה לָהֶם, לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת“ (שמות כח, פסוק מ)

מקור המילה במקרא. קרוב אל גביע
אצל יוסף בן מתתיהו ^[1] מגבעת היא 'מצנפת'. והחוקרים NIDOTTE , HALOT ואחרים, גורסים - מגבעת היא כיסוי ראש של כהנים הדיוטות עשוי שש בצורת טורבן ואפשר שהיו בה רצועות בד שחבשו בהן את המצנפת על הראש.
בעבר נהגו לכנות "מִגְבַּעַה" כתחליף ל-"מגבעת".
הפועל - "חָבַשׁ" מתקשר עם תיבת "מגבעת", כך גם בפסוק - "ויחבוש להם מגבעות". וכן "חבש כובע ישועה". ובזמנים קדומים הכובע והמגבעת היו כעין מצנפת ארוכה הנכרכת סביב הראש. ולכן קרוייה הפעולה הכרוכה בענידתם - חבישה -קשירה.

ערך בוויקיפדיה: כובע

ערך בוויקיפדיה: כומתה

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מגבעת