מגבעת
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מִגְבַּעַת[עריכה]
ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | מגבעת |
הגייה* | migba׳at |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | ג־ב־ע |
דרך תצורה | משקל מִקְטֶלֶת |
נטיות | ר׳ מִגְבָּעוֹת; מִגְבַּעַת־, ר׳ מִגְבְּעוֹת־ |

- כובע בעל תיתורה שמרכזו מוגבה ומעוגל. המגבעת היא פריט לבוש לגברים – בעבר שימשה בעיקר גברים עירוניים וכיום בעיקר גברים במגזר החרדי.
- ”והוא לבוש בגדים שחורים ומעיל קיץ לבן-כהה עליהם ועל ראשו מגבעת שחורה, נמוכה ועגולת השוליים.“ (במליצה ובחיים, מאת בן-אביגדור, בפרויקט בן יהודה)
- לשון המקרא כיסוי ראש גבוה. שימש לכוהנים.
גיזרון[עריכה]
- מקור המילה במקרא. קרוב אל גביע
- אצל יוסף בן מתתיהו [1] מגבעת היא 'מצנפת'. והחוקרים NIDOTTE , HALOT ואחרים, גורסים - מגבעת היא כיסוי ראש של כהנים הדיוטות עשוי שש בצורת טורבן ואפשר שהיו בה רצועות בד שחבשו בהן את המצנפת על הראש.
- בעבר נהגו לכנות "מִגְבַּעַה" כתחליף ל-"מגבעת".
- הפועל - "חָבַשׁ" מתקשר עם תיבת "מגבעת", כך גם בפסוק - "ויחבוש להם מגבעות". וכן "חבש כובע ישועה". ובזמנים קדומים הכובע והמגבעת היו כעין מצנפת ארוכה הנכרכת סביב הראש. ולכן קרוייה הפעולה הכרוכה בענידתם - חבישה -קשירה.
צירופים[עריכה]
נגזרות[עריכה]
מילים נרדפות[עריכה]
תרגום[עריכה]
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
![]() |
![]() |
![]() |
- רוביק רוזנטל, http://www.ruvik.co.il על המילה מגבעת, הזירה הלשונית.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ קדמוניות ג, 158 תשמ"ג:89