כמתה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כֻּמְתָּה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא כומתה
הגייה* kumta
חלק דיבר שם־עצם
מין נקבה
שורש
דרך תצורה משקל קֻטְלָה
נטיות כֻּמְתַּת־; ר׳ כֻּמְתּוֹת
האלוף עמידרור חבוש כומתה.
  1. כובע עגול ושטוח הנחבש לרוב על ידי חיילים בצבא; כיפה.
    • "חייל במדים יישא כומתה מתחת לכותפת השמאלית של החולצה, של האפודה או של המעיל, לפי העליון שבהם. הכומתה תהיה בצבע חילי, עם סמל החיל בו הוא משרת." (פקודת מטכ"ל 33.0501)
    • "אף הוא הסיר את כובעו השעיר, ונשאר יושב בכומתה, אבל הכומתה המעוכה, הכומתה של ייתור החייטים, נראתה כחדשה, ככומתה עשירה, ככומתה של הגביר נחמן שטיינהרץ, גאוותנית, צווחת: "אני ואפסי עוד", ככומתות של יהודים חשובים, שיושבים וסועדים במשתה חתונה בין הפרקים של בשר ודגים..." ("נפוליון מן הגטו", נחום סוקולוב)

גיזרון[עריכה]

  • לשון חז"ל בארמית: "מאי לאו - אתפילין? - אמר רב פפא: לא, אכומתא וסודרא." (תלמוד בבלי, מסכת מועד קטן, דף טו, ע"א). ופירש"י: "שיהא ראשו מגולה מכומתא וסודרא, אבל תפילין מניח" (שם), וכן: "לכומתא וסודרא חזו, כשבני אדם עייפין בימות החמה נוטלין כובעיהן וסודרן מראשיהן עד שיפוח הרוח בהן" (עירובין פד, ע"ב). את הכומתא (הכיפה) היו מניחים על הראש מתחת לטורבן (סודר).

צירופים[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

ויקיפדיה ערך בוויקיפדיה: כומתה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כומתה