מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | לכת |
| הגייה* | lechet |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | ה־ל־ך |
| דרך תצורה | משקל קְטֶלֶת |
| נטיות | |
- צורת המקור של הלך
- ”וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ, וְדִבַּרְתָּ בָּם – בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ, וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ; וּבְשָׁכְבְּךָ, וּבְקוּמֶךָ.“ (דברים ו, פסוק ז)
- ”זֶה לַחְמֵנוּ חָם הִצְטַיַּדְנוּ אֹתוֹ מִבָּתֵּינוּ בְּיוֹם צֵאתֵנוּ לָלֶכֶת אֲלֵיכֶם וְעַתָּה הִנֵּה יָבֵשׁ וְהָיָה נִקֻּדִים.“ (יהושע ט, פסוק יב)
- ”וַיָּקָם הָאִישׁ לָלֶכֶת, וַיִּפְצַר־בּוֹ חֹתְנוֹ; וַיָּשָׁב, וַיָּלֶן שָׁם.“ (שופטים יט, פסוק ז)
- ”וַיַּךְ דָּוִד אֶת־הֲדַדְעֶזֶר בֶּן־רְחֹב מֶלֶךְ צוֹבָה; בְּלֶכְתּוֹ לְהָשִׁיב יָדוֹ בִּנְהַר־פְּרָת.“ (שמואל ב׳ ח, פסוק ג)
- ”וְהִנֵּה עִמְּךָ שִׁמְעִי בֶן־גֵּרָא בֶן־הַיְמִינִי מִבַּחֻרִים וְהוּא קִלְלַנִי קְלָלָה נִמְרֶצֶת בְּיוֹם לֶכְתִּי מַחֲנָיִם...“ (מלכים א׳ ב, פסוק ח)
| השורש הלך |
|
השורש ה/י־ל־ך ניטה על דרך גזרת נפ"יו בבניינים הפעיל והופעל, וכן בציווי, עתיד ושם הפועל של בניין קל. יתר ההטיות נעשות על דרך גזרת השלמים.
| ניתוח דקדוקי לשורש |
| משמעות עיקרית | תנועה מעבר ממקום אל מקום |
| גזרה | |
| הופיע לראשונה בלשון | במקרא |
| ה/י־ל־ך |
עבר |
הווה/בינוני |
עתיד |
ציווי |
שם הפועל |
| קַל |
הָלַךְ |
הוֹלֵךְ |
יֵלֵךְ |
לֵךְ |
לָלֶכֶת או לֵילֵךְ |
| נִפְעַל |
נֶהֱלַךְ |
נֶהֱלָךְ |
יֵהָלֵךְ |
הֵהָלֵךְ |
לְהֵהָלֵךְ |
| הִפְעִיל |
הוֹלִיךְ |
מוֹלִיךְ |
יוֹלִיךְ |
הוֹלֵךְ |
לְהוֹלִיךְ |
| הֻפְעַל |
הוּלַךְ |
מוּלָךְ |
יוּלַךְ |
-אין- |
-אין- |
| פִּעֵל |
הִלֵּךְ |
מְהַלֵּך |
יְהַלֵּך |
הַלֵּךְ |
לְהַלֵּךְ |
| פֻּעַל |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
-אין- |
| הִתְפַּעֵל |
הִתְהַלֵּךְ |
מִתְהַלֵּךְ |
יִתְהַלֵּךְ |
הִתְהַלֵּךְ |
לְהִתְהַלֵּךְ |
- בבניין הפעיל- המטה לפי "הֵילִיךְ" (בלא כיווץ דיפתונג)-איננו משתבש, מאחר שמזדמנת במקרא פעם אחת צורה זו: ”וַתֹּאמֶר לָהּ בַּת פַּרְעֹה, הֵילִיכִי אֶת הַיֶּלֶד הַזֶּה וְהֵינִקִהוּ לִי...“ (שמות ב, פסוק ט)
- בבניין קל- השורש ה-ל-ך ניטה בֶּעתיד גם על-דרך השלמים (וזוהי דרך גם לצורת הציווי): יַהֲלֹךְ, תַּהַלְכִי, תַּהֲלֹכְנָה וכו'...
- הפועל הלך הוא אחד ממספר פעלים יוצאי דופן בשפה העברית, שלהם צורת הטיה שונה ומורכבת (כמו הפעלים נתן,יכל,יגר,לקח,יהב,נגש ועוד...).
|
|