לויתן

תוכן עניינים

מבחר לויתנים

אמנים רבים ציירו את הדג הנזכר בספר יונה כלוויתן. זהו ציורו של גוסטב דורה.

(יש לשכתב פירוש זה): יונק ימי גדול מאוד הניזון מדגים וצמחי ים.
- תופעה מוכרת שלא נמצא לה הסבר ודאי היא עלייתם של לוויתנים על חוף הים.
לשון המקרא מפלצת מים אגדית המתוארת כתנין עצום או כנחש ים אימתני.
- "ויברא אלהים בימי הבריאה הגדולים את התנינים הגדולים, זה לויתן מלך הדגים, שאין ערוך לגדולתו וקצרה בינת איש להשיג רוחב ממלכתו" (מהחי למינהו, מאת מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- "בַּיּוֹם הַהוּא יִפְקֹד יהוה בְּחַרְבּוֹ הַקָּשָׁה וְהַגְּדוֹלָה וְהַחֲזָקָה עַל לִוְיָתָן נָחָשׁ בָּרִחַ וְעַל לִוְיָתָן נָחָשׁ עֲקַלָּתוֹן וְהָרַג אֶת הַתַּנִּין אֲשֶׁר בַּיָּם" (ישעיהו כז, פסוק א)
- "א"ל: מאור גדול ראיתי בים. אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עד, עמוד ב)

אין ספק כי משמעותה המודרנית של המילה נובעת ממשמעותה המקראית. לא ברור מה מקור המילה, אף על פי שיש חוקרים הסבורים כי היא נוצרה על ידי הוספת סיומת תָן למילה לִוְיָה. עם זאת בשפה האוגריתית נמצאה המילה ltn, שפירושה חיית ים אגדית.

"שָׁם אֳנִיּוֹת יְהַלֵּכוּן, לִוְיָתָן זֶה יָצַרְתָּ לְשַׂחֶק בּוֹ" (תהלים קד, פסוק כו)
"תִּמְשֹׁךְ לִוְיָתָן בְּחַכָּה וּבְחֶבֶל תַּשְׁקִיעַ לְשֹׁנוֹ" (איוב מ, פסוק כה)
"אַתָּה רִצַּצְתָּ רָאשֵׁי לִוְיָתָן, תִּתְּנֶנּוּ מַאֲכָל לְעָם לְצִיִּים." (תהילים עד, פסוק יד)
"אמר רבה א"ר יוחנן: עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן" (בבלי, מסכת בבא בתרא – דף עה, עמוד א)
"שיח לארץ ותורך זה גן עדן ויספרו לך דגי הים זה לויתן" (ויקרא רבה, פרשה כב, סימן י)

ערך בוויקיפדיה: לוויתן

תמונות ומדיה בוויקישיתוף: לוויתנים