כילפה
מראה
כֵּילַפָּה
[עריכה]ניתוח דקדוקי | |
---|---|
כתיב מלא | כילפה |
הגייה* | kelapa |
חלק דיבר | שם־עצם |
מין | נקבה |
שורש | כ־ל־ף |
דרך תצורה | |
נטיות | ר׳ כֵּילַפּוֹת |
- לשון המקרא כלי עבודה המשמש לשבירה או חריצה על גבי עץ.
- ”וְעַתָּה פִּתּוּחֶיהָ יָּחַד בְּכַשִּׁיל וְכֵילַפֹּת יַהֲלֹמוּן.“ (תהלים עד, פסוק ו)
- ”עִרְכוּ שֻׁלְחָן, פִּרְשׂוּ מַפּוֹת, קַדְּמוּ פָּנָיו בַּכֵּילַפּוֹת“ (דב, מאת ח"נ ביאליק בזֶמֶרֶשֶׁת)
- ”כי הכלונס שוּבּר תחתם באגדים, עת ביקשו, בכילפות, לקצץ את המפרש המכוסה קרח.“ (בניטו סרנו, מאת הרמן מלוויל, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- מילה יחידאית במקרא, מופיעה בצורת הרבים. יש מי שסבר שצורת היחיד היא כֵּילַף, לדוגמא: ”פתח הניקלף, בכשיל וכילף“ (שבעתא טל, מאת יוסף בר' ניסן, באתר מאגרים).
- מאכדית: kalappu - כלי מפץ עשוי מתכת, מכוש. התיבה העברית שאולה מצורת רבים או מצורת יחיד נקבה משוערת של המילה האכדית. בנוסף, המילה כנראה עברה סיגול (מעתק תנועות a-e).[1]
- קרוב לארמית: כּוּלְבָא ולסורית: ܟܘܼܠܒ݂ܵܐ (כּוּלְבָּא) בהוראת: קרדום. בארמית התלמודית קיימת המילה "קולפא" בהוראת: אַלָּה.[2]
פרשנים מפרשים
[עריכה]- תרגום השבעים: laxeutēriō) λαξευτηρίῳ) - אזמל לחיתוך אבנים.
- ראב"ע: "כלפות- בהתחלף הכ"ף בקו"ף, שהיו מקלפין."
- המאירי: "כלפות- והוא גם כן כלי מפץ, לועזים אותו מאל"ש (mails - מַפֵּץ)".
- דונש (תשובות על מנחם): "וכלפות הם כפטישים בלשון הערב (=בערבית), ולא מכלי הקרב."
מידע נוסף
[עריכה]- יש אומרים שהמילה מופיעה פעם נוספת במקרא: ”וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים איש וְכליו וְכָרְתוּ מִבְחַר אֲרָזֶיךָ וְהִפִּילוּ עַל הָאֵשׁ“ (ירמיהו כב, פסוק ז) על פי הפועל 'כרת', ברקע בעירת האש, יש טוענים שחלה פה שגיאת מעתק וצריך היה להכתב: ”וְקִדַּשְׁתִּי עָלֶיךָ מַשְׁחִתִים אֵשׁ וְכֵלָיף“ (ירמיהו כב, פסוק ז).