מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי
|
| כתיב מלא |
גלב
|
| הגייה* |
galav
|
| חלק דיבר |
שם־עצם
|
| מין |
זכר
|
| שורש |
ג־ל־ב
|
| דרך תצורה |
משקל קַטָּל
|
| נטיות |
ר׳ גַּלָּבִים
|
גלב בעבודתו
- לשון המקרא אדם שמקצועו גזירת השיערות ועיצובן.
- ”וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ ...“ (יחזקאל ה, פסוק א)
- ”עם התער יצא גלב, / אף השוחט עם החלף, / נשים, טף / מחאו כף / לקול הנוגנים בכלי שיר.“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- מאכדית: gallābu. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סַפָּרִים