מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
| ניתוח דקדוקי |
| כתיב מלא | גלב |
| הגייה* | galav |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | זכר |
| שורש | ג־ל־ב |
| דרך תצורה | משקל קַטָּל |
| נטיות | ר׳ גַּלָּבִים |
גלב בעבודתו
- לשון המקרא אדם שמקצועו גזירת השיערות ועיצובן.
- ”וְאַתָּה בֶן אָדָם קַח לְךָ חֶרֶב חַדָּה, תַּעַר הַגַּלָּבִים תִּקָּחֶנָּה לָּךְ, וְהַעֲבַרְתָּ עַל רֹאשְׁךָ וְעַל זְקָנֶךָ ...“ (יחזקאל ה, פסוק א)
- ”עם התער יצא גלב, / אף השוחט עם החלף, / נשים, טף / מחאו כף / לקול הנוגנים בכלי שיר.“ (גדוד בעיר, מאת חיים נחמן ביאליק, בפרויקט בן יהודה)
- מאכדית: gallābu. המילה מופיעה פעם אחת בלבד במקרא, בפסוק לעיל.
ערך בוויקיפדיה: ספר (מקצוע)
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: סַפָּרִים