מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מפץ
הגייה *
mapats
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־פ־ץ
דרך תצורה
משקל מַקְטָל
נטיות
ר׳ מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־
לשון המקרא ניתוץ, שבירה, התנפצות.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
רש"י על יחזקאל ט ב: "מפצו" – שהוא משבר את הכל כמו ונפץ את עולליך (תהלים קלז).
מצודת ציון על יחזקאל ט ב: "מפצו" – משבר ומפצץ וכן מפץ אתה לי (ירמיהו נא).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מפץ
הגייה *
mapats
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־פ־ץ
דרך תצורה
משקל מַקְטָל
נטיות
ר׳ מַפָּצִים; מַפַּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־
לשון חז"ל מין מחצלת של קנים המשמשת כמצע לשכיבה .
”וְנוֹתֵן לָהּ מִטָּה, מַפָּץ , וּמַחֲצֶלֶת.“ (משנה, מסכת כתובות – פרק ה, משנה ח )
”הַבֶּגֶד וְהַשַּׂק, הַשַּׂק וְהָעוֹר, הָעוֹר וְהַמַּפָּץ , מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה; רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, מִפְּנֵי שֶׁהֵן רְאוּיִין לִטָּמֵא מוֹשָׁב.“ (משנה, מסכת מעילה – פרק ד, משנה ו )
”מַפָּץ שֶׁנְּתָנוֹ עַל גַּבֵּי הַקּוֹרוֹת, קְבָעוֹ וְלֹא נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה, נָתַן עָלָיו אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְלֹא קְבָעוֹ, טָמֵא.“ (משנה, מסכת כלים – פרק כ, משנה ה )
עברית חדשה שטיח קטן המונח למרגלות המיטה כדי לעמוד עליו ברגליים יחפות.
"אולי מן נ־פ־ץ (פ־ו־ץ) – דבר פרוש, שטוח." (מילון אבן שושן, 2003)
(2) ועד הלשון העברית, רשימת כלי בית (רהיטים), תרע"ד (1914).
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
מפץ
הגייה *
mapets
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
נ־פ־ץ
דרך תצורה
משקל מַקְטֵל
נטיות
ר׳ מַפְּצִים; מַפֵּץ־, ר׳ מַפְּצֵי־
לשון המקרא כלי לניפוץ ושבירת אבנים.
המילה מופיעה פעם אחת במקרא, בפסוק לעיל.
מצודת דוד על ירמיהו נא כ: "מפץ אתה לי" - את בבל היית בידי ככלי מפץ וכלי מלחמה.
מצודת ציון על ירמיהו נא כ: "מפץ" - שם כלי עשוי לרצץ ולשבור בו החומות וכן "ואיש כלי מפצו בידו" (יחזקאל ט ב)
רש"י על ירמיהו נא כ: "מפץ אתה לי" - עד הנה העמדתיך לי למשחית ולמפץ את האומות שגזרתי עליהם גולה.