מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
לערך העוסק במְצֹרָף; ראו צֹרָף.
|
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מצרף
|
הגייה* |
matsref
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ף
|
דרך תצורה |
משקל מַקְטֵל
|
נטיות |
|
- לשון המקרא (מטלורגיה) כלי קיבול המשמש להתכת כסף.
- ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וּבֹחֵן לִבּוֹת יְהוָה.“ (משלי יז, פסוק ג)
- ”מַצְרֵף לַכֶּסֶף וְכוּר לַזָּהָב וְאִישׁ לְפִי מַהֲלָלוֹ.“ (משלי כז, פסוק כא)
קישורים חיצוניים[עריכה]
- סיווג קונקורדנציוני: S 4715TWOT 1972b
ניתוח דקדוקי
|
כתיב מלא |
מצרף
|
הגייה* |
mitsraf
|
חלק דיבר |
שם־עצם
|
מין |
זכר
|
שורש |
צ־ר־ף
|
דרך תצורה |
משקל מִקְטָל
|
נטיות |
|
- (יש לשכתב פירוש זה): אוסף בלתי-מסודר של פריטים.
- המילה הופיעה במילון מונחי הסטטיסטיקה, 1946.[סמ׳ 1]