כפתה
מראה
(הופנה מהדף כופתה)
כֻּפְתָּה
[עריכה]| ניתוח דקדוקי | |
|---|---|
| כתיב מלא | כופתה |
| הגייה* | kufta |
| חלק דיבר | שם־עצם |
| מין | נקבה |
| שורש | כ־פ־ת |
| דרך תצורה | משקל קֻטְלָה |
| נטיות | ר׳ כֻּפְתָּאוֹת |

- כדור בצק המבושל בנוזלים (מים, מרק או חלב) ומוגש כתוספת למרק או ברוטב.
- ”דברים כאלה אסור לאמור! – ענתה לי שושנה בבת-צחוק, וכשהגישה אחר-כך את הכופתות הרכות משומן והכל הִללו את אומנותה הגדולה, פנתה ותאמר בצחוק: הרי רואה את, צפורה, שלא ההגדה העיקר, אלא הכופתות!“ (בבדידות, מאת נחמה פוחצ'בסקי, בפרויקט בן יהודה)
- ”ועכשיו בוא למטבח ותאכל כופתאות של בשר – אלה הכופתאות שאהבת, ואפשר אסורים אנארכיסטים בהנאה מכופתאות של בשר?“ (בית סבתא שחרב, מאת ישראל זרחי, בפרויקט בן יהודה)
גיזרון
[עריכה]- בתלמוד הירושלמי נזכר ”בצק שעשאו כופת“ (ירושלמי, מסכת פסחים – פרק ב, הלכה ב), וככל הנראה מדובר במילה מפרסית: کوفته (כופתה) – קציצה, נגזרת של הפועל کوفتن (כופתן) – להכות.
ברשימה של ועד הלשון נקבעה צורת הרבים כופתות, אך בהמשך הותרה גם צורת הרבים כופתאות. כופתאות העשויות מקמח מצה הן ממאכלי הפסח המסורתיים[1].
מידע נוסף
[עריכה]רש"י: כופתא - רעי כמו בטולא דכופתא דאמרן לעיל כגלל הזה אתם חשובים בעיניו (סנהדרין צח, ב; קי, א) - בארמית גללי הבהמה נקראים כופיתה, כופיתא, כופתא.
תרגום
[עריכה]ראו גם
[עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכה]הערות שוליים
[עריכה]- ↑ מאכלים לחג משנת תרע"ב (1912) , שמות שנקבעו ע"י "ועד הלשון העברית",אתר האקדמיה ללשון עברית