מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.
ניתוח דקדוקי
כתיב מלא
יעה
הגייה *
ya'e
חלק דיבר
שם־עצם
מין
זכר
שורש
י־ע־י/ה
דרך תצורה
משקל קָטֵל
נטיות
נ"י: יְעֵה-, ר': יָעִים, נ"ר: יְעֵי-, שלךָ: יָעֲךָ
יעה עשוי פלסטיק
לשון המקרא כְּלִי בַּעֲל אוֹגָנִים נְמוּכִים הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף וְלְאֱסוֹף בּוֹ תִפְזוֹרֶת דַּקָּה כְּמוֹ חֹל וְאֵפֶר. שימש בבית המקדש הראשון.
”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת“ (שמות כז , פסוק ג )
”וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, אֶת הַמִּזְלָגֹת...“ (שמות לח , פסוק ג )
”וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-כָּל-כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם, אֶת-הַמַּחְתֹּת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת--כֹּל, כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ; וּפָרְשׂוּ עָלָיו, כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ“ (במדבר ד , פסוק יד )
”וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה“ (מלכים א׳ ז , פסוק מ )
”וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת...“ (ירמיהו נב , פסוק יח )
"הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שקלים, פרק ב' )
עברית חדשה כְּלִי הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף אֶל תוֹכוֹ לִכְלוּךְ אוֹ פְּסֹלֶת.
מקבילה דומה בארמית: יָעָא, במשמע זה. ובערבית "וִעַאא" وعاء בהוראת מכולה , קערה, כלי. ה"יעה" נזכרת במקרא בכמה ספרים, תמיד בצורת הרבים. המילה נשאלה ע"י סופרי המקרא מן המצרית בהגיית אִי-אָט jꜥj.t בהוראת מנקה,מטהר .מצוי גם בצורה אִאֲ jꜥj בהוראת לשטוף והצירוף המצרי בהגיית: "אַאִי רְדוֹאִי" jꜥy rdwy מתייחס בעיקר לכד או כיור לשטיפת הרגליים , להלן ההירוגליף jꜥj:
מילים נרדפות [ עריכה ]
לשון המקרא נערם -מעל , גָּרַף לִכְלוּךְ, טִאְטֵא (בימינו בייחוד בעזרת יָעֶה).
”וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ“ (ישעיהו כח , פסוק יז )
מילים נרדפות [ עריכה ]
קישורים חיצוניים [ עריכה ]