יעה

מתוך ויקימילון, מיזם רב לשוני ליצירת מילון חופשי שיתופי.

יָעֶה[עריכה]

ניתוח דקדוקי
כתיב מלא יעה
הגייה* ya'e
חלק דיבר שם־עצם
מין זכר
שורש י־ע־י/ה
דרך תצורה משקל קָטֵל
נטיות נ"י: יְעֵה-, ר': יָעִים, נ"ר: יְעֵי-, שלךָ: יָעֲךָ
יעה עשוי פלסטיק
  1. לשון המקרא כְּלִי בַּעֲל אוֹגָנִים נְמוּכִים הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף וְלְאֱסוֹף בּוֹ תִפְזוֹרֶת דַּקָּה כְּמוֹ חֹל וְאֵפֶר. שימש בבית המקדש הראשון.
    • ”וְעָשִׂיתָ סִּירֹתָיו, לְדַשְּׁנוֹ, וְיָעָיו וּמִזְרְקֹתָיו, וּמִזְלְגֹתָיו וּמַחְתֹּתָיו; לְכָל-כֵּלָיו, תַּעֲשֶׂה נְחֹשֶׁת“ (שמות כז, פסוק ג)
    • ”וַיַּעַשׂ אֶת כָּל כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ, אֶת הַסִּירֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמִּזְרָקֹת, אֶת הַמִּזְלָגֹת...“ (שמות לח, פסוק ג)
    • ”וְנָתְנוּ עָלָיו אֶת-כָּל-כֵּלָיו אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ עָלָיו בָּהֶם, אֶת-הַמַּחְתֹּת אֶת-הַמִּזְלָגֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקֹת--כֹּל, כְּלֵי הַמִּזְבֵּחַ; וּפָרְשׂוּ עָלָיו, כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ“ (במדבר ד, פסוק יד)
    • ”וַיַּעַשׂ חִירוֹם אֶת-הַכִּיֹּרוֹת וְאֶת-הַיָּעִים וְאֶת-הַמִּזְרָקוֹת וַיְכַל חִירָם לַעֲשׂוֹת אֶת-כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה לַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה“ (מלכים א׳ ז, פסוק מ)
    • ”וְאֶת הַסִּרוֹת וְאֶת הַיָּעִים וְאֶת הַמְזַמְּרוֹת וְאֶת הַמִּזְרָקֹת וְאֶת הַכַּפּוֹת...“ (ירמיהו נב, פסוק יח)
    • "הסירות והיעים והמזמרות והמזרקות וכלים שהכהנים נאותון בהן באין מתרומת הלשכה..." (תוספתא, סדר מועד, מסכת שקלים, פרק ב')
  2. עברית חדשה כְּלִי הַמְשׁמֵּשׁ לִגְרֹף אֶל תוֹכוֹ לִכְלוּךְ אוֹ פְּסֹלֶת.

גיזרון[עריכה]

  • מקבילה דומה בארמית: יָעָא, במשמע זה. ובערבית "וִעַאא" وعاء בהוראת מכולה, קערה, כלי. ה"יעה" נזכרת במקרא בכמה ספרים, תמיד בצורת הרבים. המילה נשאלה ע"י סופרי המקרא מן המצרית בהגיית אִי-אָט jꜥj.t בהוראת מנקה,מטהר .מצוי גם בצורה אִאֲ jꜥj בהוראת לשטוף והצירוף המצרי בהגיית: "אַאִי רְדוֹאִי" jꜥy rdwy מתייחס בעיקר לכד או כיור לשטיפת הרגליים , להלן ההירוגליף jꜥj:
ia
N35B

צירופים[עריכה]

מילים נרדפות[עריכה]

תרגום[עריכה]

ראו גם[עריכה]

יָעָה[עריכה]

ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא יעה
שורש וגזרה י־ע־י/ה, גזרת נל"י/ה
בניין קל


  1. לשון המקרא נערם-מעל , גָּרַף לִכְלוּךְ, טִאְטֵא (בימינו בייחוד בעזרת יָעֶה).
    • ”וְשַׂמְתִּי מִשְׁפָּט לְקָו, וּצְדָקָה לְמִשְׁקָלֶת; וְיָעָה בָרָד מַחְסֵה כָזָב, וְסֵתֶר מַיִם יִשְׁטֹפוּ“ (ישעיהו כח, פסוק יז)

גיזרון[עריכה]

  • פעם אחת במקרא.

מילים נרדפות[עריכה]

ראו גם[עריכה]

תרגום[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]